¹אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל׃

¹I said in my heart, Come now, I will try thee with mirth, therefore enjoy pleasure. But behold, this also is vanity.

²לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה׃

²I said of laughter, Madness! and of mirth, What availeth it?

³תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם׃

³I searched in my heart how to cherish my flesh with wine, while practising my heart with wisdom; and how to lay hold on folly, till I should see what was that good for the children of men which they should do under the heavens all the days of their life.

⁴הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים׃

⁴I made me great works; I builded me houses; I planted me vineyards;

⁵עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי׃

⁵I made me gardens and parks, and I planted trees in them of every kind of fruit;

⁶עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים׃

⁶I made me ponds of water, to water therewith the wood, where the trees are reared.

⁷קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם׃

⁷I acquired servants and maidens, and had servants born in my house; also I had great possessions of herds and flocks, above all that had been in Jerusalem before me.

⁸כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות׃

⁸I gathered me also silver and gold, and the peculiar treasure of kings and of the provinces; I got me men-singers and women-singers, and the delights of the children of men, a wife and concubines.

⁹וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי׃

⁹And I became great, and increased more than all that had been before me in Jerusalem: also my wisdom remained with me.

¹⁰וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי׃

¹⁰And whatsoever mine eyes desired I kept not from them: I withheld not my heart from any joy; for my heart rejoiced in all my labour, and this was my portion from all my labour.

¹¹ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש׃

¹¹Then I looked on all the works that my hands had wrought, and on the labour that it had cost me to do [them]; and behold, all was vanity and pursuit of the wind, and there was no profit under the sun.

¹²ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו׃

¹²And I turned myself to behold wisdom, and madness, and folly; for what shall the man [do] that cometh after the king? -- that which hath already been done.

¹³וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך׃

¹³And I saw that wisdom excelleth folly, as light excelleth darkness.

¹⁴החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם׃

¹⁴The wise man's eyes are in his head, and the fool walketh in darkness; but I myself also perceived that one event happeneth to them all.

¹⁵ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל׃

¹⁵And I said in my heart, As it happeneth to the fool so will it happen even to me; and why was I then so wise? Then I said in my heart that this also is vanity.

¹⁶כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל׃

¹⁶For there shall be no remembrance of the wise more than of the fool for ever; because everything is already forgotten in the days which come. And how dieth the wise even as the fool?

¹⁷ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח׃

¹⁷And I hated life; for the work that is wrought under the sun was grievous unto me; for all is vanity and pursuit of the wind.

¹⁸ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי׃

¹⁸And I hated all my labour wherewith I had been toiling under the sun, because I should leave it unto the man that shall be after me.

¹⁹ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל׃

¹⁹And who knoweth whether he will be a wise [man] or a fool? yet shall he have rule over all my labour at which I have laboured, and wherein I have been wise under the sun. This also is vanity.

²⁰וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש׃

²⁰Then I went about to cause my heart to despair of all the labour wherewith I had laboured under the sun.

²¹כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה׃

²¹For there is a man whose labour hath been with wisdom, and with knowledge, and with skill, and who leaveth it to a man that hath not laboured therein, to be his portion. This also is vanity and a great evil.

²²כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃

²²For what will man have of all his labour and of the striving of his heart, wherewith he hath wearied himself under the sun?

²³כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃

²³For all his days are sorrows, and his travail vexation: even in the night his heart taketh no rest. This also is vanity.

²⁴אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃

²⁴There is nothing good for man, but that he should eat and drink, and that he should make his soul enjoy good in his labour. This also I saw, that it was from the hand of God.

²⁵כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני׃

²⁵For who can eat, or who be eager, more than I?

²⁶כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח׃

²⁶For he giveth to a man that is good in his sight wisdom, and knowledge, and joy; but to the sinner he giveth travail to gather and to heap up, that he may give to him that is good in God's sight. This also is vanity and pursuit of the wind.