¹לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס׃

¹Thou shalt not accept a false report; extend not thy hand to the wicked, to be an unrighteous witness.

²לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃

²Thou shalt not follow the multitude for evil; neither shalt thou answer in a cause, to go after the multitude to pervert [judgment].

³ודל לא תהדר בריבו׃

³Neither shalt thou favour a poor man in his cause.

⁴כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃

⁴-- If thou meet thine enemy's ox or his ass going astray, thou shalt certainly bring it back to him.

⁵כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃

⁵If thou see the ass of him that hateth thee lying under its burden, beware of leaving [it] to him: thou shalt certainly loosen [it] with him.

⁶לא תטה משפט אבינך בריבו׃

⁶Thou shalt not pervert the judgment of thy poor in his cause.

⁷מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃

⁷Thou shalt keep far from the cause of falsehood; and the innocent and righteous slay not; for I will not justify the wicked.

⁸ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃

⁸And thou shalt take no bribe; for the bribe blindeth those whose eyes are open, and perverteth the words of the righteous.

⁹וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃

⁹And the stranger thou shalt not oppress; for ye know the spirit of the stranger, for ye have been strangers in the land of Egypt.

¹⁰ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃

¹⁰And six years thou shalt sow thy land, and gather in its produce;

¹¹והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך׃

¹¹but in the seventh thou shalt let it rest and lie [fallow], that the poor of thy people may eat [of it]; and what they leave, the beasts of the field shall eat. In like manner thou shalt deal with thy vineyard, and with thine olive-tree.

¹²ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר׃

¹²-- Six days thou shalt do thy work, but on the seventh day thou shalt rest; that thine ox and thine ass may rest, and the son of thy handmaid, and the stranger may be refreshed.

¹³ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃

¹³And ye shall be on your guard as to everything that I have said unto you; and shall make no mention of the name of other gods -- it shall not be heard in thy mouth.

¹⁴שלש רגלים תחג לי בשנה׃

¹⁴Thrice in the year thou shalt celebrate a feast to me.

¹⁵את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃

¹⁵Thou shalt keep the feast of unleavened bread, (thou shalt eat unleavened bread seven days, as I have commanded thee, in the time appointed of the month Abib; for in it thou camest out from Egypt; and none shall appear in my presence empty;)

¹⁶וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃

¹⁶and the feast of harvest, the first-fruits of thy labours which thou hast sown in the field, and the feast of in-gathering, at the end of the year, when thou gatherest in thy labours out of the field.

¹⁷שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃

¹⁷Three times in the year all thy males shall appear in the presence of the Lord Jehovah.

¹⁸לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃

¹⁸Thou shalt not offer the blood of my sacrifice with leavened bread; neither shall the fat of my feast remain all night until the morning.

¹⁹ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃

¹⁹The first of the first-fruits of thy land thou shalt bring into the house of Jehovah thy God. Thou shalt not boil a kid in its mother's milk.

²⁰הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃

²⁰Behold, I send an Angel before thee, to keep thee in the way, and to bring thee to the place that I have prepared.

²¹השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃

²¹Be careful in his presence, and hearken unto his voice: do not provoke him, for he will not forgive your transgressions; for my name is in him.

²²כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך׃

²²But if thou shalt diligently hearken unto his voice, and do all that I shall say, then I will be an enemy to thine enemies, and an adversary to thine adversaries.

²³כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃

²³For mine Angel shall go before thee, and bring thee in unto the Amorites and the Hittites and the Perizzites and the Canaanites, the Hivites and the Jebusites; and I will cut them off.

²⁴לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃

²⁴Thou shalt not bow down to their gods, nor serve them, nor do after their deeds; but thou shalt utterly destroy them, and utterly shatter their statues.

²⁵ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃

²⁵And ye shall serve Jehovah your God; and he shall bless thy bread and thy water; and I will take sickness away from thy midst.

²⁶לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא׃

²⁶There shall nothing cast their young, nor be barren, in thy land; the number of thy days will I fulfil.

²⁷את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃

²⁷I will send my fear before thee, and confound every people to which thou comest, and will make all thine enemies turn their back to thee.

²⁸ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך׃

²⁸And I will send hornets before thee, which shall drive out the Hivite, the Canaanite, and the Hittite, from before thee.

²⁹לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃

²⁹I will not drive them out from before thee in one year: lest the land become desolate, and the beast of the field multiply against thee.

³⁰מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ׃

³⁰By little and little I will drive them out from before thee, until thou art fruitful, and possess the land.

³¹ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃

³¹And I will set thy bounds from the Red Sea even unto the sea of the Philistines, and from the wilderness unto the river; for I will give the inhabitants of the land into your hand, that thou mayest dispossess them from before thee.

³²לא תכרת להם ולאלהיהם ברית׃

³²Thou shalt make no covenant with them, nor with their gods.

³³לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃

³³They shall not dwell in thy land, lest they make thee sin against me; for if thou serve their gods, it is sure to be a snare unto thee.