¹ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת׃

¹And Jehovah said to Moses, Hew for thyself two tables of stone like the first; and I will write upon the tables the words that were upon the first tables, which thou hast broken.

²והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר׃

²And be ready for the morning, and go up in the morning to mount Sinai, and stand there before me on the top of the mountain.

³ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא׃

³And let no man go up with thee, neither shall any man be seen on all the mountain; neither shall sheep and oxen feed in front of that mountain.

⁴ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃

⁴And he hewed two tables of stone like the first; and Moses rose up early in the morning and went up to mount Sinai, as Jehovah had commanded him, and took in his hand the two tables of stone.

⁵וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃

⁵And Jehovah came down in the cloud, and stood beside him there, and proclaimed the name of Jehovah.

⁶ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃

⁶And Jehovah passed by before his face, and proclaimed, Jehovah, Jehovah ùGod merciful and gracious, slow to anger, and abundant in goodness and truth,

⁷נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים׃

⁷keeping mercy unto thousands, forgiving iniquity and transgression and sin, but by no means clearing [the guilty]; visiting the iniquity of the fathers upon the children, and upon the children's children, upon the third and upon the fourth [generation].

⁸וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃

⁸And Moses made haste, and bowed his head to the earth and worshipped,

⁹ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃

⁹and said, If indeed I have found grace in thine eyes, Lord, let the Lord, I pray thee, go in our midst; for it is a stiff-necked people; and pardon our iniquity and our sin, and take us for an inheritance!

¹⁰ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך׃

¹⁰And he said, Behold, I make a covenant: before all thy people I will do marvels that have not been done in all the earth, nor in any nation; and all the people in the midst of which thou [art] shall see the work of Jehovah; for a terrible thing it shall be that I will do with thee.

¹¹שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃

¹¹Observe what I command thee this day: behold, I will drive out before thee the Amorite, and the Canaanite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Hivite, and the Jebusite.

¹²השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך׃

¹²Take heed to thyself, that thou make no covenant with the inhabitants of the land to which thou shalt come, lest it be a snare in the midst of thee;

¹³כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃

¹³but ye shall demolish their altars, shatter their statues, and hew down their Asherahs.

¹⁴כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃

¹⁴For thou shalt worship no other ùGod; for Jehovah -- Jealous is his name -- is a jealous ùGod;

¹⁵פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃

¹⁵lest thou make a covenant with the inhabitants of the land, and then, when they go a whoring after their gods, and sacrifice unto their gods, thou be invited, and eat of their sacrifice,

¹⁶ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃

¹⁶and thou take of their daughters unto thy sons, and their daughters go a whoring after their gods, and make thy sons go a whoring after their gods.

¹⁷אלהי מסכה לא תעשה לך׃

¹⁷-- Thou shalt make thyself no molten gods.

¹⁸את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃

¹⁸-- The feast of the unleavened bread shalt thou keep: seven days shalt thou eat unleavened bread, as I have commanded thee, at the appointed time of the month Abib; for in the month Abib thou camest out from Egypt.

¹⁹כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה׃

¹⁹-- All that openeth the womb [is] mine; and all the cattle that is born a male, the firstling of ox and sheep.

²⁰ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם׃

²⁰But the firstling of an ass thou shalt ransom with a lamb; and if thou ransom [it] not, then shalt thou break its neck. All the first-born of thy sons thou shalt ransom; and none shall appear before me empty.

²¹ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃

²¹-- Six days shalt thou work, but on the seventh day thou shalt rest; in ploughing time and in harvest thou shalt rest.

²²וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃

²²-- And thou shalt observe the feast of weeks, of the first-fruits of wheat-harvest, and the feast of ingathering at the turn of the year.

²³שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל׃

²³Thrice in the year shall all thy males appear before the Lord Jehovah, the God of Israel.

²⁴כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃

²⁴For I will dispossess the nations before thee, and enlarge thy border, and no man shall desire thy land, when thou goest up to appear before the face of Jehovah thy God thrice in the year.

²⁵לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח׃

²⁵-- Thou shalt not offer the blood of my sacrifice with leaven; neither shall the sacrifice of the feast of the passover be left over night until the morning.

²⁶ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃

²⁶-- The first of the first-fruits of thy land shalt thou bring into the house of Jehovah thy God. Thou shalt not boil a kid in its mother's milk.

²⁷ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל׃

²⁷And Jehovah said to Moses, Write thee these words; for after the tenor of these words have I made a covenant with thee and with Israel.

²⁸ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃

²⁸-- And he was there with Jehovah forty days and forty nights; he ate no bread, and drank no water. -- And he wrote on the tables the words of the covenant, the ten words.

²⁹ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃

²⁹And it came to pass, when Moses came down from mount Sinai -- and the two tables of testimony were in Moses' hand, when he came down from the mountain -- that Moses knew not that the skin of his face shone through his talking with him.

³⁰וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃

³⁰And Aaron and all the children of Israel saw Moses, and behold, the skin of his face shone; and they were afraid to come near him.

³¹ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃

³¹And Moses called to them; and they turned to him, -- Aaron and all the principal men of the assembly; and Moses talked with them.

³²ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃

³²And afterwards, all the children of Israel came near; and he gave them in commandment all that Jehovah had spoken with him on mount Sinai.

³³ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה׃

³³And Moses ended speaking with them; and he had put on his face a veil.

³⁴ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה׃

³⁴And when Moses went in before Jehovah to speak with him, he took the veil off, until he came out; and he came out, and spoke to the children of Israel what he was commanded.

³⁵וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו׃

³⁵And the children of Israel saw the face of Moses, that the skin of Moses' face shone; and Moses put the veil on his face again, until he went in to speak with him.