¹כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

¹For the law, having a shadow of the coming good things, not the image itself of the things, can never, by the same sacrifices which they offer continually yearly, perfect those who approach.

²כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

²Since, would they not indeed have ceased being offered, on account of the worshippers once purged having no longer any conscience of sins?

³אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

³But in these [there is] a calling to mind of sins yearly.

⁴כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

⁴For blood of bulls and goats [is] incapable of taking away sins.

⁵ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

⁵Wherefore coming into the world he says, Sacrifice and offering thou willedst not; but thou hast prepared me a body.

⁶עולה וחטאה לא שאלת׃

⁶Thou tookest no pleasure in burnt-offerings and sacrifices for sin.

⁷אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

⁷Then I said, Lo, I come (in [the] roll of the book it is written of me) to do, O God, thy will.

⁸אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

⁸Above, saying Sacrifices and offerings and burnt-offerings and sacrifices for sin thou willedst not, neither tookest pleasure in (which are offered according to the law);

⁹אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

⁹then he said, Lo, I come to do thy will. He takes away the first that he may establish the second;

¹⁰וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

¹⁰by which will we have been sanctified through the offering of the body of Jesus Christ once for all.

¹¹וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

¹¹And every priest stands daily ministering, and offering often the same sacrifices, which can never take away sins.

¹²אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

¹²But *he*, having offered one sacrifice for sins, sat down in perpetuity at [the] right hand of God,

¹³וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

¹³waiting from henceforth until his enemies be set [for the] footstool of his feet.

¹⁴כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

¹⁴For by one offering he has perfected in perpetuity the sanctified.

¹⁵ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

¹⁵And the Holy Spirit also bears us witness [of it]; for after what was said:

¹⁶זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

¹⁶This [is] the covenant which I will establish towards them after those days, saith [the] Lord: Giving my laws into their hearts, I will write them also in their understandings;

¹⁷ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

¹⁷and their sins and their lawlessnesses I will never remember any more.

¹⁸והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

¹⁸But where there [is] remission of these, [there is] no longer a sacrifice for sin.

¹⁹ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

¹⁹Having therefore, brethren, boldness for entering into the [holy of] holies by the blood of Jesus,

²⁰דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

²⁰the new and living way which he has dedicated for us through the veil, that is, his flesh,

²¹ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

²¹and [having] a great priest over the house of God,

²²נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

²²let us approach with a true heart, in full assurance of faith, sprinkled as to our hearts from a wicked conscience, and washed as to our body with pure water.

²³נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

²³Let us hold fast the confession of the hope unwavering, (for he [is] faithful who has promised;)

²⁴ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

²⁴and let us consider one another for provoking to love and good works;

²⁵ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

²⁵not forsaking the assembling of ourselves together, as the custom [is] with some; but encouraging [one another], and by so much the more as ye see the day drawing near.

²⁶כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

²⁶For where we sin wilfully after receiving the knowledge of the truth, there no longer remains any sacrifice for sins,

²⁷כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

²⁷but a certain fearful expectation of judgment, and heat of fire about to devour the adversaries.

²⁸הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

²⁸Any one that has disregarded Moses' law dies without mercy on [the testimony of] two or three witnesses:

²⁹מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

²⁹of how much worse punishment, think ye, shall he be judged worthy who has trodden under foot the Son of God, and esteemed the blood of the covenant, whereby he has been sanctified, common, and has insulted the Spirit of grace?

³⁰כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

³⁰For we know him that said, To me [belongs] vengeance; *I* will recompense, saith the Lord: and again, The Lord shall judge his people.

³¹מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

³¹[It is] a fearful thing falling into [the] hands of [the] living God.

³²אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

³²But call to mind the earlier days in which, having been enlightened, ye endured much conflict of sufferings;

³³פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

³³on the one hand, when ye were made a spectacle both in reproaches and afflictions; and on the other, when ye became partakers with those who were passing through them.

³⁴כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

³⁴For ye both sympathised with prisoners and accepted with joy the plunder of your goods, knowing that ye have for yourselves a better substance, and an abiding one.

³⁵לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

³⁵Cast not away therefore your confidence, which has great recompense.

³⁶כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

³⁶For ye have need of endurance in order that, having done the will of God, ye may receive the promise.

³⁷כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

³⁷For yet a very little while he that comes will come, and will not delay.

³⁸הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

³⁸But the just shall live by faith; and, if he draw back, my soul does not take pleasure in him.

³⁹אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃

³⁹But *we* are not drawers back to perdition, but of faith to saving [the] soul.