¹הן היה גם לברית הראשונה משפטי העבודה ומקדש ארצי׃

¹The first therefore also indeed had ordinances of service, and the sanctuary, a worldly one.

²כי הוקם המשכן החיצון אשר בו המנורה והשלחן ומערכת הלחם והוא נקרא קדש׃

²For a tabernacle was set up; the first, in which [were] both the candlestick and the table and the exposition of the loaves, which is called Holy;

³ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים׃

³but after the second veil a tabernacle which is called Holy of holies,

⁴אשר לו מזבח הזהב לקטרת וארון הברית מצפה זהב כלו ובו צנצנת זהב אשר המן בתוכו ומטה אהרן אשר פרח ולוחות הברית׃

⁴having a golden censer, and the ark of the covenant, covered round in every part with gold, in which [were] the golden pot that had the manna, and the rod of Aaron that had sprouted, and the tables of the covenant;

⁵וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם בפרט׃

⁵and above over it the cherubim of glory shadowing the mercy-seat; concerning which it is not now [the time] to speak in detail.

⁶ואחרי שהוכנו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבד שם את עבודתם׃

⁶Now these things being thus ordered, into the first tabernacle the priests enter at all times, accomplishing the services;

⁷ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם׃

⁷but into the second, the high priest only, once a year, not without blood, which he offers for himself and for the errors of the people:

⁸ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד׃

⁸the Holy Spirit shewing this, that the way of the [holy of] holies has not yet been made manifest while as yet the first tabernacle has [its] standing;

⁹והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד׃

⁹the which [is] an image for the present time, according to which both gifts and sacrifices, unable to perfect as to conscience him that worshipped, are offered,

¹⁰אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון׃

¹⁰[consisting] only of meats and drinks and divers washings, ordinances of flesh, imposed until [the] time of setting things right.

¹¹אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת׃

¹¹But Christ being come high priest of the good things to come, by the better and more perfect tabernacle not made with hand, (that is, not of this creation,)

¹²גם לא בא בדם שעירים ועגלים אלא בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם׃

¹²nor by blood of goats and calves, but by his own blood, has entered in once for all into the [holy of] holies, having found an eternal redemption.

¹³כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהרת גופם׃

¹³For if the blood of goats and bulls, and a heifer's ashes sprinkling the defiled, sanctifies for the purity of the flesh,

¹⁴אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים׃

¹⁴how much rather shall the blood of the Christ, who by the eternal Spirit offered himself spotless to God, purify your conscience from dead works to worship [the] living God?

¹⁵ובעבור זאת הוא גם סרסר לברית חדשה למען אשר יירשו המקראים את הבטחת נחלת עולם אחרי אשר מת לפדות מן הפשעים אשר נעשו תחת הברית הראשונה׃

¹⁵And for this reason he is mediator of a new covenant, so that, death having taken place for redemption of the transgressions under the first covenant, the called might receive the promise of the eternal inheritance.

¹⁶כי במקום שיש דיתיקי צריך לדעת מות מקימה׃

¹⁶(For where [there is] a testament, the death of the testator must needs come in.

¹⁷כי רק במות המת תכון דיתיקי ואיננה בתקפה בעוד מקימה בחיים׃

¹⁷For a testament [is] of force when men are dead, since it is in no way of force while the testator is alive.)

¹⁸לכן גם הראשונה לא חנכה בלא דם׃

¹⁸Whence neither the first was inaugurated without blood.

¹⁹כי ככלות משה להגיד לכל העם את כל המצות כתורה לקח דם העגלים והשעירים עם מים ותולעת שני ואזוב ויזרק על הספר ועל כל העם׃

¹⁹For every commandment having been spoken according to [the] law by Moses to all the people; having taken the blood of calves and goats, with water and scarlet wool and hyssop, he sprinkled both the book itself and all the people,

²⁰ויאמר הנה דם הברית אשר צוה אלהים אליכם׃

²⁰saying, This [is] the blood of the covenant which God has enjoined to you.

²¹וכן הזה מן הדם על המשכן ועל כל כלי השרת׃

²¹And the tabernacle too and all the vessels of service he sprinkled in like manner with blood;

²²וכמעט הכל יטהר בדם על פי התורה ואין כפרה בלי שפיכת דם׃

²²and almost all things are purified with blood according to the law, and without blood-shedding there is no remission.

²³לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה׃

²³[It was] necessary then that the figurative representations of the things in the heavens should be purified with these; but the heavenly things themselves with sacrifices better than these.

²⁴כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים׃

²⁴For the Christ is not entered into holy places made with hand, figures of the true, but into heaven itself, now to appear before the face of God for us:

²⁵אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים׃

²⁵nor in order that he should offer himself often, as the high priest enters into the holy places every year with blood not his own;

²⁶כי אם כן הוא הלא היה לו לענות פעמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בפעם אחת כדי לבטל את החטא בזבח נפשו׃

²⁶since he had [then] been obliged often to suffer from the foundation of the world. But now once in the consummation of the ages he has been manifested for [the] putting away of sin by his sacrifice.

²⁷וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין׃

²⁷And forasmuch as it is the portion of men once to die, and after this judgment;

²⁸כן הקרב המשיח פעם אחת למען שאת חטאי רבים ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו׃

²⁸thus the Christ also, having been once offered to bear the sins of many, shall appear to those that look for him the second time without sin for salvation.