1הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃
1The word that Isaiah the son of Amoz saw concerning Judah and Jerusalem.
2והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃
2And it shall come to pass in the end of days, [that] the mountain of Jehovah's house shall be established on the top of the mountains, and shall be lifted up above the hills; and all the nations shall flow unto it.
3והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃
3And many peoples shall go and say, Come, and let us go up to the mountain of Jehovah, to the house of the God of Jacob; and he will teach us of his ways, and we will walk in his paths. For out of Zion shall go forth the law, and Jehovah's word from Jerusalem.
4ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃
4And he shall judge among the nations, and shall reprove many peoples; and they shall forge their swords into ploughshares, and their spears into pruning-knives: nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more.
5בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃
5House of Jacob, come ye, and let us walk in the light of Jehovah.
6כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃
6For thou hast cast off thy people, the house of Jacob, because they are filled [with what comes] from the east, and use auguries like the Philistines, and ally themselves with the children of foreigners.
7ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃
7And their land is full of silver and gold, and there is no end of their treasures: their land also is full of horses, and there is no end of their chariots.
8ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃
8And their land is full of idols; they bow themselves down to the work of their own hands, to that which their fingers have made.
9וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃
9And the mean man shall be bowed down, and the great man shall be brought low: and do not thou forgive them!
10בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃
10Enter into the rock, and hide thee in the dust, from before the terror of Jehovah, and from the glory of his majesty.
11עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
11The lofty eyes of man shall be brought low, and the haughtiness of men shall be bowed down, and Jehovah alone shall be exalted in that day.
12כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃
12For there shall be a day of Jehovah of hosts upon everything proud and lofty, and upon everything lifted up, and it shall be brought low;
13ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃
13and upon all the cedars of Lebanon, high and lifted up, and upon all the oaks of Bashan;
14ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃
14and upon all the lofty mountains, and upon all the hills that are lifted up;
15ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃
15and upon every high tower, and upon every fenced wall;
16ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃
16and upon all the ships of Tarshish, and upon all pleasant works of art.
17ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
17And the loftiness of man shall be bowed down, and the haughtiness of men shall be brought low; and Jehovah alone shall be exalted in that day:
18והאלילים כליל יחלף׃
18and the idols shall utterly pass away.
19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
19And they shall go into the caves of the rocks, and into the holes of the earth, from before the terror of Jehovah, and from the glory of his majesty, when he shall arise to terrify the earth.
20ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃
20In that day men shall cast away their idols of silver and their idols of gold, which they made [each] for himself to worship, to the moles and to the bats;
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
21to go into the clefts of the rocks, and into the fissures of the cliffs, from before the terror of Jehovah, and from the glory of his majesty, when he shall arise to terrify the earth.
22חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃
22Cease ye from man, whose breath is in his nostrils; for what account is to be made of him?