1מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃
1Whence [come] wars and whence fightings among you? [Is it] not thence, -- from your pleasures, which war in your members?
2אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃
2Ye lust and have not: ye kill and are full of envy, and cannot obtain; ye fight and war; ye have not because ye ask not.
3הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃
3Ye ask and receive not, because ye ask evilly, that ye may consume [it] in your pleasures.
4הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃
4Adulteresses, know ye not that friendship with the world is enmity with God? Whoever therefore is minded to be [the] friend of the world is constituted enemy of God.
5או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃
5Think ye that the scripture speaks in vain? Does the Spirit which has taken his abode in us desire enviously?
6וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃
6But he gives more grace. Wherefore he says, God sets himself against [the] proud, but gives grace to [the] lowly.
7לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃
7Subject yourselves therefore to God. Resist the devil, and he will flee from you.
8קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃
8Draw near to God, and he will draw near to you. Cleanse [your] hands, sinners, and purify [your] hearts, ye double-minded.
9התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃
9Be wretched, and mourn, and weep: let your laughter be turned to mourning, and [your] joy to heaviness.
10הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
10Humble yourselves before [the] Lord, and he shall exalt you.
11אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃
11Speak not against one another, brethren. He that speaks against [his] brother, or judges his brother, speaks against [the] law and judges [the] law. But if thou judgest [the] law, thou art not doer of [the] law, but judge.
12אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃
12One is the lawgiver and judge, who is able to save and to destroy: but who art *thou* who judgest thy neighbour?
13הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃
13Go to now, ye who say, To-day or to-morrow will we go into such a city and spend a year there, and traffic and make gain,
14ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃
14ye who do not know what will be on the morrow, ([for] what [is] your life? It is even a vapour, appearing for a little while, and then disappearing,)
15תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃
15instead of your saying, If the Lord should [so] will and we should live, we will also do this or that.
16עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃
16But now ye glory in your vauntings: all such glorying is evil.
17לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃
17To him therefore who knows how to do good, and does it not, to him it is sin.