¹ויען אליפז התימני ויאמר׃

¹And Eliphaz the Temanite answered and said,

²החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃

²Should a wise man answer with windy knowledge, and fill his belly with the east wind,

³הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃

³Reasoning with unprofitable talk, and with speeches which do no good?

⁴אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃

⁴Yea, thou makest piety of none effect, and restrainest meditation before ùGod.

⁵כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃

⁵For thy mouth uttereth thine iniquity, and thou hast chosen the tongue of the crafty.

⁶ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃

⁶Thine own mouth condemneth thee, and not I; and thy lips testify against thee.

⁷הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃

⁷Art thou the first man that was born? and wast thou brought forth before the hills?

⁸הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃

⁸Hast thou listened in the secret council of +God? And hast thou absorbed wisdom for thyself?

⁹מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃

⁹What knowest thou that we know not? [what] understandest thou which is not in us?

¹⁰גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃

¹⁰Both the greyheaded and the aged are with us, older than thy father.

¹¹המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃

¹¹Are the consolations of ùGod too small for thee? and the word gently spoken to thee?

¹²מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃

¹²Why doth thy heart carry thee away? and why do thine eyes wink?

¹³כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃

¹³That thou turnest thy spirit against ùGod, and lettest words go out of thy mouth?

¹⁴מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃

¹⁴What is man, that he should be pure? and he that is born of a woman, that he should be righteous?

¹⁵הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃

¹⁵Behold, he putteth no trust in his holy ones, and the heavens are not pure in his sight:

¹⁶אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

¹⁶How much less the abominable and corrupt, -- man, that drinketh unrighteousness like water!

¹⁷אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃

¹⁷I will shew thee, listen to me; and what I have seen I will declare;

¹⁸אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃

¹⁸Which wise men have told from their fathers, and have not hidden;

¹⁹להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃

¹⁹Unto whom alone the earth was given, and no stranger passed among them.

²⁰כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃

²⁰All his days the wicked man is tormented, and numbered years are allotted to the violent.

²¹קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃

²¹The sound of terrors is in his ears: in prosperity the destroyer cometh upon him.

²²לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃

²²He believeth not that he shall return out of darkness, and he is singled out for the sword.

²³נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃

²³He wandereth abroad for bread, -- where may it be? He knoweth that the day of darkness is ready at his hand.

²⁴יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃

²⁴Distress and anguish make him afraid; they prevail against him, as a king ready for the battle.

²⁵כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃

²⁵For he hath stretched out his hand against ùGod, and strengthened himself against the Almighty:

²⁶ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃

²⁶He runneth against him, with [outstretched] neck, with the thick bosses of his bucklers;

²⁷כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃

²⁷For he hath covered his face with his fatness, and gathered fat upon [his] flanks.

²⁸וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

²⁸And he dwelleth in desolate cities, in houses that no man inhabiteth, which are destined to become heaps.

²⁹לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃

²⁹He shall not become rich, neither shall his substance continue, and their possessions shall not extend upon the earth.

³⁰לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃

³⁰He shall not depart out of darkness; the flame shall dry up his branches; and by the breath of his mouth shall he go away.

³¹אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃

³¹Let him not trust in vanity: he is deceived, for vanity shall be his recompense;

³²בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃

³²It shall be complete before his day, and his branch shall not be green.

³³יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃

³³He shall shake off his unripe grapes as a vine, and shall cast his flower as an olive.

³⁴כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃

³⁴For the family of the ungodly shall be barren, and fire shall consume the tents of bribery.

³⁵הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃

³⁵They conceive mischief, and bring forth iniquity, and their belly prepareth deceit.