1ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
1And Job continued his parable and said,
2חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃
2[As] ùGod liveth, who hath taken away my right, and the Almighty, who hath embittered my soul,
3כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃
3All the while my breath is in me, and the spirit of +God is in my nostrils,
4אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃
4My lips shall not speak unrighteousness, nor my tongue utter deceit!
5חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃
5Be it far from me that I should justify you; till I die I will not remove my blamelessness from me.
6בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃
6My righteousness I hold fast, and will not let it go: my heart reproacheth [me] not one of my days.
7יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃
7Let mine enemy be as the wicked, and he that riseth up against me as the unrighteous.
8כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃
8For what is the hope of the ungodly, when [God] cutteth him off, when +God taketh away his soul?
9הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃
9Will ùGod hear his cry when distress cometh upon him?
10אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃
10Doth he delight himself in the Almighty? will he at all times call upon +God?
11אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃
11I will teach you concerning the hand of ùGod; what is with the Almighty will I not conceal.
12הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃
12Behold, ye yourselves have all seen [it]; and why are ye thus altogether vain?
13זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃
13This is the portion of the wicked man with ùGod, and the heritage of the violent, which they receive from the Almighty: --
14אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃
14If his children be multiplied, it is for the sword, and his offspring shall not be satisfied with bread;
15שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃
15Those that remain of him shall be buried by death, and his widows shall not weep.
16אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃
16Though he heap up silver as the dust, and prepare clothing as the clay;
17יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃
17He may prepare it, but the just shall put it on; and the innocent shall divide the silver.
18בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃
18He buildeth his house as the moth, and as a booth that a keeper maketh.
19עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃
19He lieth down rich, but will do so no more; he openeth his eyes, and he is not.
20תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃
20Terrors overtake him like waters; a whirlwind stealeth him away in the night.
21ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃
21The east wind carrieth him away and he is gone; and as a storm it hurleth him out of his place.
22וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃
22And [God] shall cast upon him and not spare: he would fain flee out of his hand.
23ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃
23[Men] shall clap their hands at him, and shall hiss him out of his place.