¹ויען אליהוא ויאמר׃

¹Moreover Elihu answered and said,

²שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃

²Hear my words, ye wise [men]; and give ear unto me, ye that have knowledge.

³כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃

³For the ear trieth words, as the palate tasteth food.

⁴משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃

⁴Let us choose for ourselves what is right; let us know among ourselves what is good!

⁵כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃

⁵For Job hath said, I am righteous, and ùGod hath taken away my judgment:

⁶על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃

⁶Should I lie against my right? My wound is incurable without transgression.

⁷מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃

⁷What man is like Job? he drinketh up scorning like water,

⁸וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃

⁸And goeth in company with workers of iniquity, and walketh with wicked men.

⁹כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃

⁹For he hath said, It profiteth not a man if he delight himself in God.

¹⁰לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃

¹⁰Therefore hearken unto me, ye men of understanding: Far be wickedness from ùGod, and wrong from the Almighty!

¹¹כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃

¹¹For a man's work will he render to him, and cause every one to find according to [his] way.

¹²אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃

¹²Yea, surely, ùGod acteth not wickedly, and the Almighty perverteth not judgment.

¹³מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃

¹³Who hath entrusted to him the earth? and who hath disposed the whole world?

¹⁴אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃

¹⁴If he only thought of himself, [and] gathered unto him his spirit and his breath,

¹⁵יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃

¹⁵All flesh would expire together, and man would return to the dust.

¹⁶ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃

¹⁶If now [thou hast] understanding, hear this: give ear to the voice of my words!

¹⁷האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃

¹⁷Should he that hateth right indeed govern? and wilt thou condemn the All-just?

¹⁸האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃

¹⁸Shall one say to a king, Belial? to nobles, Wicked?

¹⁹אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃

¹⁹[How then to him] that accepteth not the persons of princes, nor regardeth the rich man more than the poor? for they are all the work of his hands.

²⁰רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃

²⁰In a moment they die, even at midnight the people are convulsed and pass away; and the strong are taken away without hand.

²¹כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃

²¹For his eyes are upon the ways of man, and he seeth all his steps.

²²אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃

²²There is no darkness, nor shadow of death, where the workers of iniquity may hide themselves.

²³כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃

²³For he doth not long consider a man, to bring him before ùGod in judgment.

²⁴ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃

²⁴He breaketh in pieces mighty men without inquiry, and setteth others in their stead;

²⁵לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃

²⁵Since he knoweth their actions; and he overthroweth [them] in the night, and they are crushed.

²⁶תחת רשעים ספקם במקום ראים׃

²⁶He striketh them as wicked men in the open sight of others,

²⁷אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃

²⁷Because they have turned back from him, and would consider none of his ways;

²⁸להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃

²⁸So that they cause the cry of the poor to come unto him, and he heareth the cry of the afflicted.

²⁹והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃

²⁹When he giveth quietness, who then will disturb? and when he hideth [his] face, who shall behold him? and this towards a nation, or towards a man alike;

³⁰ממלך אדם חנף ממקשי עם׃

³⁰That the ungodly man reign not, that the people be not ensnared.

³¹כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃

³¹For hath he said unto ùGod, I bear [chastisement], I will not offend;

³²בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃

³²What I see not, teach thou me; if I have done wrong, I will do so no more?

³³המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃

³³Shall he recompense according to thy mind? for thou hast refused [his judgment]; for thou so choosest, and not I; speak then what thou knowest.

³⁴אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃

³⁴Men of understanding will say to me, and a wise man who heareth me:

³⁵איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃

³⁵Job hath spoken without knowledge, and his words were not with intelligence.

³⁶אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃

³⁶Would that Job may be tried unto the end, because of [his] answers after the manner of evil men!

³⁷כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃

³⁷For he addeth rebellion unto his sin, he clappeth [his hands] among us, and multiplieth his words against ùGod.