¹את אלה דברתי אליכם למען לא תכשלו׃

¹These things I have spoken unto you that ye may not be offended.

²הנה ינדו אתכם ואף באה השעה אשר כל הרג אתכם ידמה להקריב עבודה לאלהים׃

²They shall put you out of the synagogues; but the hour is coming that every one who kills you will think to render service to God;

³וכזאת יעשו לכם יען גם את אבי וגם אתי לא ידעו׃

³and these things they will do because they have not known the Father nor me.

⁴אבל הגדתי לכם את אלה למען אשר בבא השעה תזכרום כי אנכי אמרתי אליכם וכאלה לא אמרתי אליכם מראש כי הייתי עמכם׃

⁴But I have spoken these things to you, that when their hour shall have come, ye may remember them, that I have said [them] unto you. But I did not say these things unto you from [the] beginning, because I was with you.

⁵ועתה הלך אנכי אל שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך׃

⁵But now I go to him that has sent me, and none of you demands of me, Where goest thou?

⁶אך על דברי את אלה אליכם מלא לבבכם עצבת׃

⁶But because I have spoken these things to you, sorrow has filled your heart.

⁷אולם האמת אגיד לכם כי לכתי אך טוב לכם כי אם לא אלך לא יבא אליכם הפרקליט ואם אלך אשלחהו אליכם׃

⁷But I say the truth to you, It is profitable for you that I go away; for if I do not go away, the Comforter will not come to you; but if I go I will send him to you.

⁸והיה בבאו יוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט׃

⁸And having come, he will bring demonstration to the world, of sin, and of righteousness, and of judgment:

⁹על החטא כי לא האמינו בי׃

⁹of sin, because they do not believe on me;

¹⁰ועל הצדק כי אלך אל אבי ולא תוסיפו לראות אתי׃

¹⁰of righteousness, because I go away to [my] Father, and ye behold me no longer;

¹¹ועל המשפט כי נדון שר העולם הזה׃

¹¹of judgment, because the ruler of this world is judged.

¹²עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה׃

¹²I have yet many things to say to you, but ye cannot bear them now.

¹³ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃

¹³But when *he* is come, the Spirit of truth, he shall guide you into all the truth: for he shall not speak from himself; but whatsoever he shall hear he shall speak; and he will announce to you what is coming.

¹⁴הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכם׃

¹⁴He shall glorify me, for he shall receive of mine and shall announce [it] to you.

¹⁵כל אשר לאבי לי הוא על כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם׃

¹⁵All things that the Father has are mine; on account of this I have said that he receives of mine and shall announce [it] to you.

¹⁶הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני כי אני הלך אל אבי׃

¹⁶A little while and ye do not behold me; and again a little while and ye shall see me, [because I go away to the Father].

¹⁷ומקצת תלמידיו נדברו איש אל אחיו לאמר מה זה אמר אלינו הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אל אבי׃

¹⁷[Some] of his disciples therefore said to one another, What is this he says to us, A little while and ye do not behold me; and again a little while and ye shall see me, and, Because I go away to the Father?

¹⁸ויאמרו מה זה אשר אמר מעט לא ידענו מה דבר׃

¹⁸They said therefore, What is this which he says [of] the little while? We do not know [of] what he speaks.

¹⁹וידע ישוע כי עם לבבם לשאל אתו ויאמר אליהם העל זאת אתם דרשים ביניכם כי אמרתי הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני׃

¹⁹Jesus knew therefore that they desired to demand of him, and said to them, Do ye inquire of this among yourselves that I said, A little while and ye do not behold me; and again a little while and ye shall see me?

²⁰אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃

²⁰Verily, verily, I say to you, that ye shall weep and lament, ye, but the world shall rejoice; and ye will be grieved, but your grief shall be turned to joy.

²¹האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם׃

²¹A woman, when she gives birth to a child, has grief because her hour has come; but when the child is born, she no longer remembers the trouble, on account of the joy that a man has been born into the world.

²²וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃

²²And ye now therefore have grief; but I will see you again, and your heart shall rejoice, and your joy no one takes from you.

²³וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתננו לכם׃

²³And in that day ye shall demand nothing of me: verily, verily, I say to you, Whatsoever ye shall ask the Father in my name, he will give you.

²⁴עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם׃

²⁴Hitherto ye have asked nothing in my name: ask, and ye shall receive, that your joy may be full.

²⁵את אלה דברתי אליכם במשלים אכן שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם ברור אמלל לכם על אבי׃

²⁵These things I have spoken to you in allegories; the hour is coming that I will no longer speak to you in allegories, but will declare to you openly concerning the Father.

²⁶ביום ההוא תשאלו בשמי ואינני אמר לכם כי אני אעתיר לאבי בעדכם׃

²⁶In that day ye shall ask in my name; and I say not to you that I will demand of the Father for you,

²⁷כי אבי גם הוא אהב אתכם עקב אשר אהבתוני והאמנתם כי מאת אלהים יצאתי׃

²⁷for the Father himself has affection for you, because ye have had affection for me, and have believed that I came out from God.

²⁸מאת האב יצאתי ואבא לעולם אשובה אעזב את העולם ואלך אל אבי׃

²⁸I came out from the Father and have come into the world; again, I leave the world and go to the Father.

²⁹ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל׃

²⁹His disciples say to him, Lo, now thou speakest openly and utterest no allegory.

³⁰עתה ידענו כי כל ידעת ולא תצטרך כי ישאלך איש בזאת נאמין כי מאת אלהים יצאת׃

³⁰Now we know that thou knowest all things, and hast not need that any one should demand of thee. By this we believe that thou art come from God.

³¹ויען אתם ישוע עתה תאמינו׃

³¹Jesus answered them, Do ye now believe?

³²הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותם איש איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי אבי עמדי׃

³²Behold, [the] hour is coming, and has come, that ye shall be scattered, each to his own, and shall leave me alone; and [yet] I am not alone, for the Father is with me.

³³את אלה דברתי אליכם למען בי יהיה לכם שלום בעולם יהיה לכם עני אך יאמץ לבבכם אני נצחתי את העולם׃

³³These things have I spoken to you that in me ye might have peace. In the world ye have tribulation; but be of good courage: I have overcome the world.