1וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃
1And on the third day a marriage took place in Cana of Galilee, and the mother of Jesus was there.
2וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃
2And Jesus also, and his disciples, were invited to the marriage.
3ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃
3And wine being deficient, the mother of Jesus says to him, They have no wine.
4ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃
4Jesus says to her, What have I to do with thee, woman? mine hour has not yet come.
5ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃
5His mother says to the servants, Whatever he may say to you, do.
6והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃
6Now there were standing there six stone water-vessels, according to the purification of the Jews, holding two or three measures each.
7ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃
7Jesus says to them, Fill the water-vessels with water. And they filled them up to the brim.
8ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃
8And he says to them, Draw out now, and carry [it] to the feast-master. And they carried [it].
9ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃
9But when the feast-master had tasted the water which had been made wine (and knew not whence it was, but the servants knew who drew the water), the feast-master calls the bridegroom,
10ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃
10and says to him, Every man sets on first the good wine, and when [men] have well drunk, then the inferior; thou hast kept the good wine till now.
11זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
11This beginning of signs did Jesus in Cana of Galilee, and manifested his glory; and his disciples believed on him.
12ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם׃
12After this he descended to Capernaum, he and his mother and his brethren and his disciples; and there they abode not many days.
13ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
13And the passover of the Jews was near, and Jesus went up to Jerusalem.
14וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃
14And he found in the temple the sellers of oxen and sheep and doves, and the money-changers sitting;
15ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃
15and, having made a scourge of cords, he cast [them] all out of the temple, both the sheep and the oxen; and he poured out the change of the money-changers, and overturned the tables,
16ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃
16and said to the sellers of doves, Take these things hence; make not my Father's house a house of merchandise.
17ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃
17[And] his disciples remembered that it is written, The zeal of thy house devours me.
18ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃
18The Jews therefore answered and said to him, What sign shewest thou to us, that thou doest these things?
19ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃
19Jesus answered and said to them, Destroy this temple, and in three days I will raise it up.
20ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃
20The Jews therefore said, Forty and six years was this temple building, and thou wilt raise it up in three days?
21והוא דבר על היכל גויתו׃
21But *he* spoke of the temple of his body.
22ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃
22When therefore he was raised from among [the] dead, his disciples remembered that he had said this, and believed the scripture and the word which Jesus had spoken.
23ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃
23And when he was in Jerusalem, at the passover, at the feast, many believed on his name, beholding his signs which he wrought.
24והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃
24But Jesus himself did not trust himself to them, because he knew all [men],
25ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃
25and that he had not need that any should testify of man, for himself knew what was in man.