¹וישוע הלך אל הר הזיתים׃

¹But Jesus went to the mount of Olives.

²ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃

²And early in the morning he came again into the temple, and all the people came to him; and he sat down and taught them.

³ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃

³And the scribes and the Pharisees bring [to him] a woman taken in adultery, and having set her in the midst,

⁴ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃

⁴they say to him, Teacher, this woman has been taken in the very act, committing adultery.

⁵ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃

⁵Now in the law Moses has commanded us to stone such; thou therefore, what sayest thou?

⁶ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃

⁶But this they said proving him, that they might have [something] to accuse him [of]. But Jesus, having stooped down, wrote with his finger on the ground.

⁷ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃

⁷But when they continued asking him, he lifted himself up and said to them, Let him that is without sin among you first cast the stone at her.

⁸ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃

⁸And again stooping down he wrote on the ground.

⁹ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃

⁹But they, having heard [that], went out one by one beginning from the elder ones until the last; and Jesus was left alone and the woman standing there.

¹⁰וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃

¹⁰And Jesus, lifting himself up and seeing no one but the woman, said to her, Woman, where are those thine accusers? Has no one condemned thee?

¹¹ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃

¹¹And she said, No one, sir. And Jesus said to her, Neither do I condemn thee: go, and sin no more.

¹²ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃

¹²Again therefore Jesus spoke to them, saying, I am the light of the world; he that follows me shall not walk in darkness, but shall have the light of life.

¹³ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃

¹³The Pharisees therefore said to him, Thou bearest witness concerning thyself; thy witness is not true.

¹⁴ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃

¹⁴Jesus answered and said to them, Even if I bear witness concerning myself, my witness is true, because I know whence I came and whither I go: but ye know not whence I come and whither I go.

¹⁵אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃

¹⁵Ye judge according to the flesh, I judge no one.

¹⁶ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃

¹⁶And if also I judge, my judgment is true, because I am not alone, but I and the Father who has sent me.

¹⁷וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃

¹⁷And in your law too it is written that the testimony of two men is true:

¹⁸אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃

¹⁸I am [one] who bear witness concerning myself, and the Father who has sent me bears witness concerning me.

¹⁹ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃

¹⁹They said to him therefore, Where is thy Father? Jesus answered, Ye know neither me nor my Father. If ye had known me, ye would have known also my Father.

²⁰כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃

²⁰These words spoke he in the treasury, teaching in the temple; and no one took him, for his hour was not yet come.

²¹ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

²¹He said therefore again to them, I go away, and ye shall seek me, and shall die in your sin; where I go ye cannot come.

²²ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

²²The Jews therefore said, Will he kill himself, that he says, Where I go ye cannot come?

²³ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃

²³And he said to them, Ye are from beneath; I am from above. Ye are of this world; I am not of this world.

²⁴לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃

²⁴I said therefore to you, that ye shall die in your sins; for unless ye shall believe that I am [he], ye shall die in your sins.

²⁵ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃

²⁵They said therefore to him, Who art thou? [And] Jesus said to them, Altogether that which I also say to you.

²⁶רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃

²⁶I have many things to say and to judge concerning you, but he that has sent me is true, and I, what I have heard from him, these things I say to the world.

²⁷והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃

²⁷They knew not that he spoke to them of the Father.

²⁸אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃

²⁸Jesus therefore said to them, When ye shall have lifted up the Son of man, then ye shall know that I am [he], and [that] I do nothing of myself, but as the Father has taught me I speak these things.

²⁹ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃

²⁹And he that has sent me is with me; he has not left me alone, because I do always the things that are pleasing to him.

³⁰ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃

³⁰As he spoke these things many believed on him.

³¹ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃

³¹Jesus therefore said to the Jews who believed him, If ye abide in my word, ye are truly my disciples;

³²וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃

³²and ye shall know the truth, and the truth shall set you free.

³³ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃

³³They answered him, We are Abraham's seed, and have never been under bondage to any one; how sayest thou, Ye shall become free?

³⁴ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃

³⁴Jesus answered them, Verily, verily, I say to you, Every one that practises sin is the bondman of sin.

³⁵והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃

³⁵Now the bondman abides not in the house for ever: the son abides for ever.

³⁶לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃

³⁶If therefore the Son shall set you free, ye shall be really free.

³⁷ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃

³⁷I know that ye are Abraham's seed; but ye seek to kill me, because my word has no entrance in you.

³⁸אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃

³⁸I speak what I have seen with my Father, and ye then do what ye have seen with your father.

³⁹ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃

³⁹They answered and said to him, Abraham is our father. Jesus says to them, If ye were Abraham's children, ye would do the works of Abraham;

⁴⁰ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃

⁴⁰but now ye seek to kill me, a man who has spoken the truth to you, which I have heard from God: this did not Abraham.

⁴¹את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃

⁴¹Ye do the works of your father. They said [therefore] to him, We are not born of fornication; we have one father, God.

⁴²ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃

⁴²Jesus said to them, If God were your father ye would have loved me, for I came forth from God and am come [from him]; for neither am I come of myself, but *he* has sent me.

⁴³מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃

⁴³Why do ye not know my speech? Because ye cannot hear my word.

⁴⁴אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃

⁴⁴Ye are of the devil, as [your] father, and ye desire to do the lusts of your father. He was a murderer from the beginning, and has not stood in the truth, because there is no truth in him. When he speaks falsehood, he speaks of what is his own; for he is a liar and its father:

⁴⁵ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃

⁴⁵and because I speak the truth, ye do not believe me.

⁴⁶מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃

⁴⁶Which of you convinces me of sin? If I speak truth, why do ye not believe me?

⁴⁷אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃

⁴⁷He that is of God hears the words of God: therefore ye hear [them] not, because ye are not of God.

⁴⁸אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃

⁴⁸The Jews answered and said to him, Say we not well that thou art a Samaritan and hast a demon?

⁴⁹ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃

⁴⁹Jesus answered, I have not a demon; but I honour my Father, and ye dishonour me.

⁵⁰אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃

⁵⁰But I do not seek my own glory: there is he that seeks and judges.

⁵¹אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃

⁵¹Verily, verily, I say unto you, If any one shall keep my word, he shall never see death.

⁵²ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃

⁵²The Jews therefore said to him, Now we know that thou hast a demon. Abraham has died, and the prophets, and thou sayest, If any one keep my word, he shall never taste death.

⁵³האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃

⁵³Art thou greater than our father Abraham, who has died? and the prophets have died: whom makest thou thyself?

⁵⁴ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃

⁵⁴Jesus answered, If I glorify myself, my glory is nothing: it is my Father who glorifies me, [of] whom ye say, He is our God.

⁵⁵ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃

⁵⁵And ye know him not; but I know him; and if I said, I know him not, I should be like you, a liar. But I know him, and I keep his word.

⁵⁶אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃

⁵⁶Your father Abraham exulted in that he should see my day, and he saw and rejoiced.

⁵⁷ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃

⁵⁷The Jews therefore said to him, Thou hast not yet fifty years, and hast thou seen Abraham?

⁵⁸ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃

⁵⁸Jesus said to them, Verily, verily, I say unto you, Before Abraham was, I am.

⁵⁹אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃

⁵⁹They took up therefore stones that they might cast [them] at him; but Jesus hid himself and went out of the temple, [going through the midst of them, and thus passed on.]