¹ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃

¹And as he passed on, he saw a man blind from birth.

²וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃

²And his disciples asked him, saying, Rabbi, who sinned, this [man] or his parents, that he should be born blind?

³ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃

³Jesus answered, Neither has this [man] sinned nor his parents, but that the works of God should be manifested in him.

⁴עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃

⁴I must work the works of him that has sent me while it is day. [The] night is coming, when no one can work.

⁵בהיותי בעולם אור העולם אני׃

⁵As long as I am in the world, I am [the] light of the world.

⁶ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃

⁶Having said these things, he spat on the ground and made mud of the spittle, and put the mud, as ointment, on his eyes.

⁷ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃

⁷And he said to him, Go, wash in the pool of Siloam, which is interpreted, Sent. He went therefore and washed, and came seeing.

⁸ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃

⁸The neighbours therefore, and those who used to see him before, that he was a beggar, said, Is not this he that was sitting and begging?

⁹אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃

⁹Some said, It is he; others said, No, but he is like him: *he* said, It is I.

¹⁰ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃

¹⁰They said therefore to him, How have thine eyes been opened?

¹¹ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃

¹¹He answered [and said], A man called Jesus made mud and anointed mine eyes, and said to me, Go to Siloam and wash: and having gone and washed, I saw.

¹²ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃

¹²They said therefore to him, Where is he? He says, I do not know.

¹³ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃

¹³They bring him who was before blind to the Pharisees.

¹⁴והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃

¹⁴Now it was sabbath when Jesus made the mud and opened his eyes.

¹⁵ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃

¹⁵The Pharisees therefore also again asked him how he received his sight. And he said to them, He put mud upon mine eyes, and I washed, and I see.

¹⁶ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃

¹⁶Some of the Pharisees therefore said, This man is not of God, for he does not keep the sabbath. Others said, How can a sinful man perform such signs? And there was a division among them.

¹⁷ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃

¹⁷They say therefore again to the blind [man], What dost thou say of him, that he has opened thine eyes? And he said, He is a prophet.

¹⁸ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃

¹⁸The Jews therefore did not believe concerning him that he was blind and had received sight, until they had called the parents of him that had received sight.

¹⁹וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃

¹⁹And they asked them saying, This is your son, of whom ye say that he was born blind: how then does he now see?

²⁰ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃

²⁰His parents answered [them] and said, We know that this is our son, and that he was born blind;

²¹אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃

²¹but how he now sees we do not know, or who has opened his eyes we do not know. *He* is of age: ask *him*; *he* will speak concerning himself.

²²כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃

²²His parents said these things because they feared the Jews, for the Jews had already agreed that if any one confessed him [to be the] Christ, he should be excommunicated from the synagogue.

²³על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃

²³On this account his parents said, He is of age: ask *him*.

²⁴ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃

²⁴They called therefore a second time the man who had been blind, and said to him, Give glory to God: we know that this man is sinful.

²⁵ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃

²⁵He answered therefore, If he is sinful I know not. One thing I know, that, being blind [before], now I see.

²⁶ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃

²⁶And they said to him again, What did he do to thee? how opened he thine eyes?

²⁷ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃

²⁷He answered them, I told you already and ye did not hear: why do ye desire to hear again? do ye also wish to become his disciples?

²⁸ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃

²⁸They railed at him, and said, Thou art his disciple, but we are disciples of Moses.

²⁹אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃

²⁹We know that God spoke to Moses; but [as to] this [man], we know not whence he is.

³⁰ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃

³⁰The man answered and said to them, Now in this is a wonderful thing, that *ye* do not know whence he is, and he has opened mine eyes.

³¹והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃

³¹[But] we know that God does not hear sinners; but if any one be God-fearing and do his will, him he hears.

³²מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃

³²Since time was, it has not been heard that any one opened the eyes of one born blind.

³³לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃

³³If this [man] were not of God he would be able to do nothing.

³⁴ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃

³⁴They answered and said to him, Thou hast been wholly born in sins, and thou teachest us? And they cast him out.

³⁵וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃

³⁵Jesus heard that they had cast him out, and having found him, he said to him, Thou, dost thou believe on the Son of God?

³⁶ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃

³⁶He answered and said, And who is he, Lord, that I may believe on him?

³⁷ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃

³⁷And Jesus said to him, Thou hast both seen him, and he that speaks with thee is he.

³⁸ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃

³⁸And he said, I believe, Lord: and he did him homage.

³⁹ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃

³⁹And Jesus said, For judgment am I come into this world, that they which see not may see, and they which see may become blind.

⁴⁰ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃

⁴⁰And [some] of the Pharisees who were with him heard these things, and they said to him, Are we blind also?

⁴¹ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃

⁴¹Jesus said to them, If ye were blind ye would not have sin; but now ye say, We see, your sin remains.