¹אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃

¹Verily, verily, I say to you, He that enters not in by the door to the fold of the sheep, but mounts up elsewhere, *he* is a thief and a robber;

²ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃

²but he that enters in by the door is [the] shepherd of the sheep.

³לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃

³To him the porter opens; and the sheep hear his voice; and he calls his own sheep by name, and leads them out.

⁴ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃

⁴When he has put forth all his own, he goes before them, and the sheep follow him, because they know his voice.

⁵ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃

⁵But they will not follow a stranger, but will flee from him, because they know not the voice of strangers.

⁶המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃

⁶This allegory spoke Jesus to them, but they did not know what it was [of] which he spoke to them.

⁷ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃

⁷Jesus therefore said again to them, Verily, verily, I say to you, I am the door of the sheep.

⁸כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃

⁸All whoever came before me are thieves and robbers; but the sheep did not hear them.

⁹אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃

⁹I am the door: if any one enter in by me, he shall be saved, and shall go in and shall go out and shall find pasture.

¹⁰הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃

¹⁰The thief comes not but that he may steal, and kill, and destroy: I am come that they might have life, and might have [it] abundantly.

¹¹אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃

¹¹I am the good shepherd. The good shepherd lays down his life for the sheep:

¹²והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃

¹²but he who serves for wages, and who is not the shepherd, whose own the sheep are not, sees the wolf coming, and leaves the sheep and flees; and the wolf seizes them and scatters the sheep.

¹³השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃

¹³Now he who serves for wages flees because he serves for wages, and is not himself concerned about the sheep.

¹⁴אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃

¹⁴I am the good shepherd; and I know those that are mine, and am known of those that are mine,

¹⁵כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃

¹⁵as the Father knows me and I know the Father; and I lay down my life for the sheep.

¹⁶וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃

¹⁶And I have other sheep which are not of this fold: those also I must bring, and they shall hear my voice; and there shall be one flock, one shepherd.

¹⁷על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃

¹⁷On this account the Father loves me, because I lay down my life that I may take it again.

¹⁸ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃

¹⁸No one takes it from me, but I lay it down of myself. I have authority to lay it down and I have authority to take it again. I have received this commandment of my Father.

¹⁹ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃

¹⁹There was a division again among the Jews on account of these words;

²⁰ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃

²⁰but many of them said, He has a demon and raves; why do ye hear him?

²¹ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃

²¹Others said, These sayings are not [those] of one that is possessed by a demon. Can a demon open blind people's eyes?

²²ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃

²²Now the feast of the dedication was celebrating at Jerusalem, and it was winter.

²³ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃

²³And Jesus walked in the temple in the porch of Solomon.

²⁴ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃

²⁴The Jews therefore surrounded him, and said to him, Until when dost thou hold our soul in suspense? If thou art the Christ, say [so] to us openly.

²⁵ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃

²⁵Jesus answered them, I told you, and ye do not believe. The works which I do in my Father's name, these bear witness concerning me:

²⁶אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃

²⁶but ye do not believe, for ye are not of my sheep, as I told you.

²⁷צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃

²⁷My sheep hear my voice, and I know them, and they follow me;

²⁸ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃

²⁸and I give them life eternal; and they shall never perish, and no one shall seize them out of my hand.

²⁹האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃

²⁹My Father who has given [them] to me is greater than all, and no one can seize out of the hand of my Father.

³⁰אני ואבי אחד אנחנו׃

³⁰I and the Father are one.

³¹אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃

³¹The Jews therefore again took stones that they might stone him.

³²ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃

³²Jesus answered them, Many good works have I shewn you of my Father; for which work of them do ye stone me?

³³ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃

³³The Jews answered him, For a good work we stone thee not, but for blasphemy, and because thou, being a man, makest thyself God.

³⁴ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃

³⁴Jesus answered them, Is it not written in your law, I said, Ye are gods?

³⁵הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃

³⁵If he called *them* gods to whom the word of God came (and the scripture cannot be broken),

³⁶ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃

³⁶do ye say of him whom the Father has sanctified and sent into the world, Thou blasphemest, because I said, I am Son of God?

³⁷אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃

³⁷If I do not the works of my Father, believe me not;

³⁸ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃

³⁸but if I do, even if ye believe not me, believe the works, that ye may know [and believe] that the Father is in me and I in him.

³⁹אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃

³⁹They sought therefore again to take him; and he went away from out of their hand

⁴⁰וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃

⁴⁰and departed again beyond the Jordan to the place where John was baptising at the first: and he abode there.

⁴¹ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃

⁴¹And many came to him, and said, John did no sign; but all things which John said of this [man] were true.

⁴²ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃

⁴²And many believed on him there.