¹לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃

¹Ye shall make yourselves no idols, neither rear you up for yourselves carved image, or statue, nor shall ye set up a figured stone in your land, to bow down unto it; for I am Jehovah your God.

²את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃

²Ye shall observe my sabbaths, and my sanctuary shall ye reverence: I am Jehovah.

³אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃

³If ye walk in my statutes, and observe my commandments and do them,

⁴ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃

⁴then I will give your rain in the season thereof, and the land shall yield its produce, and the trees of the field shall yield their fruit;

⁵והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃

⁵and your threshing shall reach unto the vintage, and the vintage shall reach unto the sowing-time; and ye shall eat your bread to the full, and dwell in your land securely.

⁶ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃

⁶And I will give peace in the land, and ye shall lie down, and none shall make you afraid; and I will put away the evil beasts out of the land; and the sword shall not go through your land.

⁷ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃

⁷And ye shall chase your enemies, and they shall fall before you by the sword;

⁸ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃

⁸and five of you shall chase a hundred, and a hundred of you shall put ten thousand to flight; and your enemies shall fall beside you by the sword.

⁹ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם׃

⁹And I will turn my face towards you and make you fruitful, and multiply you, and establish my covenant with you.

¹⁰ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃

¹⁰And ye shall eat old store, and clear away the old because of the new.

¹¹ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם׃

¹¹And I will set my habitation among you; and my soul shall not abhor you;

¹²והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם׃

¹²and I will walk among you, and will be your God, and ye shall be to me a people.

¹³אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃

¹³I am Jehovah your God, who brought you forth out of the land of Egypt, that ye should not be their bondmen; and I have broken the bands of your yoke, and made you walk upright.

¹⁴ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה׃

¹⁴But if ye hearken not unto me, and do not all these commandments,

¹⁵ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי׃

¹⁵and if ye shall despise my statutes, and if your soul shall abhor mine ordinances, so that ye do not all my commandments, that ye break my covenant,

¹⁶אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃

¹⁶I also will do this unto you -- I will even appoint over you terror, consumption, and fever, which shall cause the eyes to fail, and the soul to waste away; and ye shall sow your seed in vain, for your enemies shall eat it.

¹⁷ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם׃

¹⁷And I will set my face against you, that ye may be routed before your enemies; they that hate you shall have dominion over you; and ye shall flee when none pursueth you.

¹⁸ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׃

¹⁸And if for this ye hearken not unto me, I will punish you sevenfold more for your sins,

¹⁹ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה׃

¹⁹and I will break the arrogance of your power; and I will make your heaven as iron, and your earth as bronze,

²⁰ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃

²⁰and your strength shall be spent in vain, and your land shall not yield its produce; and the trees of the land shall not yield their fruit.

²¹ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃

²¹And if ye walk contrary unto me, and will not hearken unto me, I will bring sevenfold more plagues upon you according to your sins.

²²והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃

²²And I will send the beasts of the field among you, that they may rob you of your children, and cut off your cattle, and make you few in number; and your streets shall be desolate.

²³ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃

²³And if ye will not be disciplined by me through these, but walk contrary unto me,

²⁴והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם׃

²⁴then will I also walk contrary unto you, and will smite you, even I, sevenfold for your sins.

²⁵והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב׃

²⁵And I will bring a sword upon you that avengeth with the vengeance of the covenant, and ye shall be gathered together into your cities, and I will send the pestilence among you; and ye shall be delivered into the hand of the enemy.

²⁶בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃

²⁶When I break the staff of your bread, ten women shall bake your bread in one oven, and shall deliver you the bread again by weight; and ye shall eat, and not be satisfied.

²⁷ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃

²⁷And if for this ye hearken not to me, but walk contrary unto me,

²⁸והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃

²⁸then I will walk contrary unto you also in fury; and I, even I, will chastise you seven-fold for your sins.

²⁹ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃

²⁹And ye shall eat the flesh of your sons, and the flesh of your daughters shall ye eat.

³⁰והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃

³⁰And I will lay waste your high places, and cut down your sun-pillars, and cast your carcases upon the carcases of your idols; and my soul shall abhor you.

³¹ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃

³¹And I will lay waste your cities and desolate your sanctuaries; and I will not smell your sweet odours.

³²והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

³²And I will bring the land into desolation; that your enemies who dwell there in may be astonished at it.

³³ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

³³And I will scatter you among the nations, and will draw out the sword after you; and your land shall be desolation, and your cities waste.

³⁴אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃

³⁴Then shall the land enjoy its sabbaths all the days of the desolation, when ye are in your enemies' land; then shall the land rest, and enjoy its sabbaths.

³⁵כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃

³⁵All the days of the desolation it shall rest, [the days in] which it did not rest on your sabbaths, when ye dwelt therein.

³⁶והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃

³⁶And as to those that remain of you -- I will send faintness into their hearts in the lands of their enemies, that the sound of a driven leaf shall chase them, and they shall flee, as fleeing from a sword; and they shall fall when none pursueth;

³⁷וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃

³⁷and they shall stumble one over another, as it were before a sword, when none pursueth; and ye shall have no power to stand before your enemies.

³⁸ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃

³⁸And ye shall perish among the nations, and the land of your enemies shall eat you up.

³⁹והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃

³⁹And they that remain of you shall waste away through their iniquity in your enemies' lands; and also through the iniquities of their fathers shall they waste away with them.

⁴⁰והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי׃

⁴⁰And they shall confess their iniquity, and the iniquity of their fathers, through their unfaithfulness wherein they were unfaithful to me, and also that they have walked contrary unto me,

⁴¹אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם׃

⁴¹so that I also walked contrary unto them, and brought them into the land of their enemies. If then their uncircumcised heart be humbled, and they then accept the punishment of their iniquity,

⁴²וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃

⁴²I will remember my covenant with Jacob, and also my covenant with Isaac, and also my covenant with Abraham will I remember; and I will remember the land.

⁴³והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם׃

⁴³For the land shall be left by them, and shall enjoy its sabbaths, when it is in desolation without them; and they shall accept the punishment of their iniquity; because, even because they despised my judgments, and their soul abhorred my statutes.

⁴⁴ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃

⁴⁴And yet for all that, when they are in the land of their enemies, I will not despise them, and will not abhor them, to make an end of them utterly, to break my covenant with them, for I am Jehovah their God.

⁴⁵וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃

⁴⁵But I will remember toward them the covenant with their ancestors whom I brought forth out of the land of Egypt before the eyes of the nations, that I might be their God: I am Jehovah.

⁴⁶אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה׃

⁴⁶These are the statutes and ordinances and laws which Jehovah made between him and the children of Israel in mount Sinai, by the hand of Moses.