¹וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃

¹And Jehovah spoke to Moses in mount Sinai, saying,

²דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃

²Speak unto the children of Israel and say unto them, When ye come into the land that I will give you, the land shall celebrate a sabbath to Jehovah.

³שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃

³Six years shalt thou sow thy field, and six years shalt thou prune thy vineyard, and gather in the produce thereof,

⁴ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃

⁴but in the seventh year shall be a sabbath of rest for the land, a sabbath to Jehovah. Thy field shalt thou not sow, and thy vineyard shalt thou not prune.

⁵את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃

⁵That which springeth up from the scattered seed of thy harvest thou shalt not reap, and the grapes of thine undressed vines thou shalt not gather: a year of rest shall it be for the land.

⁶והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃

⁶And the sabbath of the land shall be for food for you, for thee, and for thy bondman, and for thy handmaid, and for thy hired servant, and for him that dwelleth as a sojourner with thee, and for thy cattle,

⁷ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃

⁷and for the beasts that are in thy land: all the produce thereof shall be for food.

⁸וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃

⁸And thou shalt count seven sabbaths of years, seven times seven years; so that the days of the seven sabbaths of years be unto thee forty-nine years.

⁹והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃

⁹Then shalt thou cause the loud sound of the trumpet to go forth in the seventh month, on the tenth of the month; on the day of atonement shall ye cause the trumpet to go forth throughout your land.

¹⁰וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃

¹⁰And ye shall hallow the year of the fiftieth year, and proclaim liberty in the land unto all the inhabitants thereof; a [year of] jubilee shall it be unto you, and ye shall return every man unto his possession, and ye shall return every man unto his family;

¹¹יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃

¹¹a year of jubilee shall that fiftieth year be unto you: ye shall not sow, neither reap its aftergrowth, nor gather [the fruit of] its undressed vines.

¹²כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃

¹²For it is the jubilee; it shall be holy unto you; out of the field shall ye eat its produce.

¹³בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃

¹³In this year of the jubilee ye shall return every man unto his possession.

¹⁴וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃

¹⁴And if ye sell ought unto your neighbour, or buy of your neighbour's hand, ye shall not overreach one another.

¹⁵במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃

¹⁵According to the number of years since the jubilee, thou shalt buy of thy neighbour; according to the number of years of the produce, he shall sell unto thee.

¹⁶לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃

¹⁶According to the greater number of the years, thou shalt increase the price thereof; and according to the fewness of years, thou shalt diminish the price of it; for it is the number of crops that he selleth unto thee.

¹⁷ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃

¹⁷And ye shall not oppress one another; but thou shalt fear thy God; for I am Jehovah your God.

¹⁸ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃

¹⁸And ye shall do my statutes, and observe mine ordinances and do them: thus shall ye dwell in your land securely.

¹⁹ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃

¹⁹And the land shall yield its fruit, and ye shall eat and be satisfied, and dwell therein securely.

²⁰וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃

²⁰And if ye say, What shall we eat in the seventh year? behold, we may not sow, nor gather in our produce;

²¹וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃

²¹then I will command my blessing upon you in the sixth year, that it may bring forth produce for three years;

²²וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃

²²and ye shall sow in the eighth year, and ye shall eat of the old fruit until the ninth year; until her produce come in, ye shall eat the old.

²³והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃

²³And the land shall not be sold for ever; for the land is mine; for ye are strangers and sojourners with me.

²⁴ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃

²⁴And in all the land of your possession ye shall grant a redemption for the land.

²⁵כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃

²⁵If thy brother grow poor, and sell of his possession, then shall his redeemer, his nearest relation, come and redeem that which his brother sold.

²⁶ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃

²⁶And if the man have no one having right of redemption, and his hand have acquired and found what sufficeth for its redemption,

²⁷וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃

²⁷then shall he reckon the years since the sale thereof, and restore the overplus unto the man to whom he sold it; and so return unto his possession.

²⁸ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃

²⁸And if his hand have not found what sufficeth for him to restore it to him, then that which is sold shall remain in the hand of the purchaser, until the year of jubilee; and in the jubilee it shall go out, and he shall return unto his possession.

²⁹ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃

²⁹And if any one sell a dwelling-house in a walled city, then he shall have the right of redemption up to the end of the year of the sale thereof; for a full year shall he have the right of redemption.

³⁰ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃

³⁰But if it be not redeemed until a whole year is complete, then the house that is in the walled city shall be established for ever to him that bought it, throughout his generations: it shall not go out in the jubilee.

³¹ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃

³¹But the houses in villages that have no wall round about them shall be reckoned as the fields of the country: they may be redeemed, and they shall go out in the jubilee.

³²וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃

³²But as to the cities of the Levites, the houses in the cities of their possession, the Levites shall have a perpetual right of redemption.

³³ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃

³³And if any one redeem from one of the Levites, then the house that was sold, in the city of his possession, shall go out in the jubilee; for the houses of the cities of the Levites are their possession among the children of Israel.

³⁴ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃

³⁴And the field of the suburbs of their cities shall not be sold; for it is their perpetual possession.

³⁵וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃

³⁵And if thy brother grow poor, and he be fallen into decay beside thee, then thou shalt relieve him, [be he] stranger or sojourner, that he may live beside thee.

³⁶אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃

³⁶Thou shalt take no usury nor increase of him; and thou shalt fear thy God; that thy brother may live beside thee.

³⁷את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃

³⁷Thy money shalt thou not give him upon usury, nor lend him thy victuals for increase.

³⁸אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃

³⁸I am Jehovah your God, who brought you forth out of the land of Egypt, to give you the land of Canaan, to be your God.

³⁹וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃

³⁹And if thy brother grow poor beside thee, and be sold unto thee, thou shalt not compel him to serve as a bondservant:

⁴⁰כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃

⁴⁰as a hired servant, as a sojourner, shall he be with thee; until the year of jubilee shall he serve thee.

⁴¹ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃

⁴¹Then shall he depart from thee, he and his children with him, and shall return unto his own family, and unto the possession of his fathers shall he return.

⁴²כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃

⁴²For they are my bondmen, whom I brought forth out of the land of Egypt: they shall not be sold as [men] sell bondmen.

⁴³לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃

⁴³Thou shalt not rule over him with rigour; and thou shalt fear thy God.

⁴⁴ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃

⁴⁴And as for thy bondman and thy handmaid whom thou shalt have -- of the nations that are round about you, of them shall ye buy bondmen and handmaids.

⁴⁵וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃

⁴⁵Moreover of the children of them that dwell as sojourners with you, of them may ye buy, and of their family that is with you, which they beget in your land, and they shall be your possession.

⁴⁶והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃

⁴⁶And ye shall leave them as an inheritance to your children after you, to inherit them as a possession: these may ye make your bondmen for ever; but as for your brethren, the children of Israel, ye shall not rule over one another with rigour.

⁴⁷וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃

⁴⁷And if a stranger or sojourner become wealthy beside thee, and thy brother beside him grow poor, and sell himself unto the stranger, who is settled by thee, or to a scion of the stranger's family,

⁴⁸אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃

⁴⁸after that he is sold there shall be right of redemption for him; one of his brethren may redeem him.

⁴⁹או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃

⁴⁹Either his uncle or his uncle's son may redeem him, or one of his next relations of his family may redeem him; or if his means be sufficient, he may redeem himself.

⁵⁰וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃

⁵⁰And he shall reckon with him that bought him from the year that he was sold to him unto the year of jubilee; and the price of his sale shall be according to the number of the years, according to the days of a hired servant shall he be with him.

⁵¹אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃

⁵¹If there are yet many years, according unto them shall he return his redemption [money] out of the money that he was bought for;

⁵²ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃

⁵²and if there remain but few years unto the year of jubilee, then he shall reckon with him; according unto his [remaining] years [of service] shall he give him back his redemption [money].

⁵³כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃

⁵³As a hired servant shall he be with him year by year; [his master] shall not rule with rigour over him before thine eyes.

⁵⁴ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃

⁵⁴And if he be not redeemed in this manner, then he shall go out in the year of jubilee, he and his children with him.

⁵⁵כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

⁵⁵For the children of Israel are servants unto me; they are my servants whom I brought forth out of the land of Egypt: I am Jehovah your God.