¹אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

¹Forasmuch as many have undertaken to draw up a relation concerning the matters fully believed among us,

²כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

²as those who from the beginning were eye-witnesses of and attendants on the Word have delivered them to us,

³חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

³it has seemed good to *me* also, accurately acquainted from the origin with all things, to write to thee with method, most excellent Theophilus,

⁴למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

⁴that thou mightest know the certainty of those things in which thou hast been instructed.

⁵כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

⁵There was in the days of Herod, the king of Judaea, a certain priest, by name Zacharias, of the course of Abia, and his wife of the daughters of Aaron, and her name Elizabeth.

⁶ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

⁶And they were both just before God, walking in all the commandments and ordinances of the Lord blameless.

⁷ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

⁷And they had no child, because Elizabeth was barren, and they were both advanced in years.

⁸ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

⁸And it came to pass, as he fulfilled his priestly service before God in the order of his course,

⁹וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

⁹it fell to him by lot, according to the custom of the priesthood, to enter into the temple of the Lord to burn incense.

¹⁰וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

¹⁰And all the multitude of the people were praying without at the hour of incense.

¹¹וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

¹¹And an angel of [the] Lord appeared to him, standing on the right of the altar of incense.

¹²ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

¹²And Zacharias was troubled, seeing [him], and fear fell upon him.

¹³ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

¹³But the angel said to him, Fear not, Zacharias, because thy supplication has been heard, and thy wife Elizabeth shall bear thee a son, and thou shalt call his name John.

¹⁴והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

¹⁴And he shall be to thee joy and rejoicing, and many shall rejoice at his birth.

¹⁵כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

¹⁵For he shall be great before [the] Lord, and he shall drink no wine nor strong drink; and he shall be filled with [the] Holy Spirit, even from his mother's womb.

¹⁶ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

¹⁶And many of the sons of Israel shall he turn to [the] Lord their God.

¹⁷והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

¹⁷And *he* shall go before him in [the] spirit and power of Elias, to turn hearts of fathers to children, and disobedient ones to [the] thoughts of just [men], to make ready for [the] Lord a prepared people.

¹⁸ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

¹⁸And Zacharias said to the angel, How shall I know this, for *I* am an old man, and my wife advanced in years?

¹⁹ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

¹⁹And the angel answering, said to him, *I* am Gabriel, who stand before God, and I have been sent to speak to thee, and to bring these glad tidings to thee;

²⁰והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

²⁰and behold, thou shalt be silent and not able to speak, till the day in which these things shall take place, because thou hast not believed my words, the which shall be fulfilled in their time.

²¹והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

²¹And the people were awaiting Zacharias, and they wondered at his delaying in the temple.

²²ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

²²But when he came out he could not speak to them, and they recognised that he had seen a vision in the temple. And he was making signs to them, and continued dumb.

²³ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

²³And it came to pass, when the days of his service were completed, he departed to his house.

²⁴ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

²⁴Now after these days, Elizabeth his wife conceived, and hid herself five months, saying,

²⁵ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

²⁵Thus has [the] Lord done to me in [these] days in which he looked upon [me] to take away my reproach among men.

²⁶ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

²⁶But in the sixth month, the angel Gabriel was sent of God to a city of Galilee, of which [the] name [was] Nazareth,

²⁷אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

²⁷to a virgin betrothed to a man whose name [was] Joseph, of the house of David; and the virgin's name [was] Mary.

²⁸ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

²⁸And the angel came in to her, and said, Hail, [thou] favoured one! the Lord [is] with thee: [blessed art *thou* amongst women].

²⁹והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

²⁹But she, [seeing] [the angel], was troubled at his word, and reasoned in her mind what this salutation might be.

³⁰ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

³⁰And the angel said to her, Fear not, Mary, for thou hast found favour with God;

³¹והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

³¹and behold, thou shalt conceive in the womb and bear a son, and thou shalt call his name Jesus.

³²והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

³²*He* shall be great, and shall be called Son of [the] Highest; and [the] Lord God shall give him the throne of David his father;

³³ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

³³and he shall reign over the house of Jacob for the ages, and of his kingdom there shall not be an end.

³⁴ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

³⁴But Mary said to the angel, How shall this be, since I know not a man?

³⁵ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

³⁵And the angel answering said to her, [The] Holy Spirit shall come upon thee, and power of [the] Highest overshadow thee, wherefore the holy thing also which shall be born shall be called Son of God.

³⁶והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

³⁶And behold, Elizabeth, thy kinswoman, she also has conceived a son in her old age, and this is the sixth month to her that was called barren:

³⁷כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

³⁷for nothing shall be impossible with God.

³⁸ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

³⁸And Mary said, Behold the bondmaid of [the] Lord; be it to me according to thy word. And the angel departed from her.

³⁹ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

³⁹And Mary, rising up in those days, went into the hill country with haste, to a city of Judah,

⁴⁰ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

⁴⁰and entered into the house of Zacharias, and saluted Elizabeth.

⁴¹ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

⁴¹And it came to pass, as Elizabeth heard the salutation of Mary, the babe leaped in her womb; and Elizabeth was filled with [the] Holy Spirit,

⁴²ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

⁴²and cried out with a loud voice and said, Blessed [art] *thou* amongst women, and blessed the fruit of thy womb.

⁴³ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

⁴³And whence [is] this to me, that the mother of my Lord should come to me?

⁴⁴כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

⁴⁴For behold, as the voice of thy salutation sounded in my ears, the babe leaped with joy in my womb.

⁴⁵ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

⁴⁵And blessed [is] she that has believed, for there shall be a fulfilment of the things spoken to her from [the] Lord.

⁴⁶ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

⁴⁶And Mary said, My soul magnifies the Lord,

⁴⁷ותגל רוחי באלהי ישעי׃

⁴⁷and my spirit has rejoiced in God my Saviour.

⁴⁸]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

⁴⁸For he has looked upon the low estate of his bondmaid; for behold, from henceforth all generations shall call me blessed.

⁴⁹]94-84[׃

⁴⁹For the Mighty One has done to me great things, and holy [is] his name;

⁵⁰וחסדו לדור דורים על יראיו׃

⁵⁰and his mercy [is] to generations and generations to them that fear him.

⁵¹גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

⁵¹He has wrought strength with his arm; he has scattered haughty [ones] in the thought of their heart.

⁵²הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

⁵²He has put down rulers from thrones, and exalted the lowly.

⁵³רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

⁵³He has filled the hungry with good things, and sent away the rich empty.

⁵⁴תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

⁵⁴He has helped Israel his servant, in order to remember mercy,

⁵⁵כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

⁵⁵(as he spoke to our fathers,) to Abraham and to his seed for ever.

⁵⁶ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

⁵⁶And Mary abode with her about three months, and returned to her house.

⁵⁷וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

⁵⁷But the time was fulfilled for Elizabeth that she should bring forth, and she gave birth to a son.

⁵⁸וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

⁵⁸And her neighbours and kinsfolk heard that [the] Lord had magnified his mercy with her, and they rejoiced with her.

⁵⁹ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

⁵⁹And it came to pass on the eighth day they came to circumcise the child, and they called it after the name of his father, Zacharias.

⁶⁰ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

⁶⁰And his mother answering said, No; but he shall be called John.

⁶¹ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

⁶¹And they said to her, There is no one among thy kinsfolk who is called by this name.

⁶²וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

⁶²And they made signs to his father as to what he might wish it to be called.

⁶³וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

⁶³And having asked for a writing-table, he wrote saying, John is his name. And they all wondered.

⁶⁴ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

⁶⁴And his mouth was opened immediately, and his tongue, and he spake, blessing God.

⁶⁵ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

⁶⁵And fear came upon all who dwelt round about them; and in the whole hill-country of Judaea all these things were the subject of conversation.

⁶⁶וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

⁶⁶And all who heard them laid them up in their heart, saying, What then will this child be? And [the] Lord's hand was with him.

⁶⁷וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

⁶⁷And Zacharias his father was filled with [the] Holy Spirit, and prophesied, saying,

⁶⁸ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

⁶⁸Blessed be [the] Lord the God of Israel, because he has visited and wrought redemption for his people,

⁶⁹וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

⁶⁹and raised up a horn of deliverance for us in the house of David his servant;

⁷⁰כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

⁷⁰as he spoke by [the] mouth of his holy prophets, who have been since the world began;

⁷¹ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

⁷¹deliverance from our enemies and out of the hand of all who hate us;

⁷²לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

⁷²to fulfil mercy with our fathers and remember his holy covenant,

⁷³את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

⁷³[the] oath which he swore to Abraham our father,

⁷⁴להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

⁷⁴to give us, that, saved out of the hand of our enemies, we should serve him without fear

⁷⁵בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

⁷⁵in piety and righteousness before him all our days.

⁷⁶ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

⁷⁶And *thou*, child, shalt be called [the] prophet of [the] Highest; for thou shalt go before the face of [the] Lord to make ready his ways;

⁷⁷לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

⁷⁷to give knowledge of deliverance to his people by [the] remission of their sins

⁷⁸ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

⁷⁸on account of [the] bowels of mercy of our God; wherein [the] dayspring from on high has visited us,

⁷⁹להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

⁷⁹to shine upon them who were sitting in darkness and in [the] shadow of death, to guide our feet into [the] way of peace.

⁸⁰ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃

⁸⁰-- And the child grew and was strengthened in spirit; and he was in the deserts until the day of his shewing to Israel.