¹ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃

¹And it came to pass when Jesus had finished all these sayings, he said to his disciples,

²אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃

²Ye know that after two days the passover takes place, and the Son of man is delivered up to be crucified.

³ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃

³Then the chief priests and the elders of the people were gathered together to the palace of the high priest who was called Caiaphas,

⁴ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

⁴and took counsel together in order that they might seize Jesus by subtlety and kill him;

⁵ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

⁵but they said, Not in the feast, that there be not a tumult among the people.

⁶ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃

⁶But Jesus being in Bethany, in Simon the leper's house,

⁷ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃

⁷a woman, having an alabaster flask of very precious ointment, came to him and poured it out upon his head as he lay at table.

⁸ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃

⁸But the disciples seeing it became indignant, saying, To what end [was] this waste?

⁹כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃

⁹for this might have been sold for much and been given to the poor.

¹⁰וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃

¹⁰But Jesus knowing [it] said to them, Why do ye trouble the woman? for she has wrought a good work toward me.

¹¹כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃

¹¹For ye have the poor always with you, but me ye have not always.

¹²כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃

¹²For in pouring out this ointment on my body, she has done it for my burying.

¹³אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃

¹³Verily I say to you, Wheresoever these glad tidings may be preached in the whole world, that also which this [woman] has done shall be spoken of for a memorial of her.

¹⁴וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃

¹⁴Then one of the twelve, he who was called Judas Iscariote, went to the chief priests

¹⁵ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃

¹⁵and said, What are ye willing to give me, and *I* will deliver him up to you? And they appointed to him thirty pieces of silver.

¹⁶ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃

¹⁶And from that time he sought a good opportunity that he might deliver him up.

¹⁷ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃

¹⁷Now on the first [day] of [the feast of] unleavened bread, the disciples came to Jesus, saying, Where wilt thou that we prepare for thee to eat the passover?

¹⁸ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃

¹⁸And he said, Go into the city unto such a one, and say to him, The Teacher says, My time is near, I will keep the passover in thy house with my disciples.

¹⁹ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃

¹⁹And the disciples did as Jesus had directed them, and they prepared the passover.

²⁰ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃

²⁰And when the evening was come he lay down at table with the twelve.

²¹ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²¹And as they were eating he said, Verily I say to you, that one of you shall deliver me up.

²²ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃

²²And being exceedingly grieved they began to say to him, each of them, Is it *I*, Lord?

²³ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃

²³But he answering said, He that dips his hand with me in the dish, *he* it is who shall deliver me up.

²⁴הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃

²⁴The Son of man goes indeed, according as it is written concerning him, but woe to that man by whom the Son of man is delivered up; it were good for that man if he had not been born.

²⁵ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃

²⁵And Judas, who delivered him up, answering said, Is it *I*, Rabbi? He says to him, *Thou* hast said.

²⁶ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃

²⁶And as they were eating, Jesus, having taken [the] bread and blessed, broke [it] and gave [it] to the disciples, and said, Take, eat: this is my body.

²⁷ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃

²⁷And having taken [the] cup and given thanks, he gave [it] to them, saying, Drink ye all of it.

²⁸כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃

²⁸For this is my blood, that of the [new] covenant, that shed for many for remission of sins.

²⁹ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃

²⁹But I say to you, that I will not at all drink henceforth of this fruit of the vine, until that day when I drink it new with you in the kingdom of my Father.

³⁰ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

³⁰And having sung a hymn, they went out to the mount of Olives.

³¹אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

³¹Then saith Jesus to them, All *ye* shall be offended in me during this night. For it is written, I will smite the shepherd, and the sheep of the flock shall be scattered abroad.

³²ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃

³²But after that I shall be risen, I will go before you to Galilee.

³³ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃

³³And Peter answering said to him, If all shall be offended in thee, *I* will never be offended.

³⁴ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃

³⁴Jesus said to him, Verily I say to thee, that during this night, before [the] cock shall crow, thou shalt deny me thrice.

³⁵ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃

³⁵Peter says to him, If I should needs die with thee, I will in no wise deny thee. Likewise said all the disciples also.

³⁶אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃

³⁶Then Jesus comes with them to a place called Gethsemane, and says to the disciples, Sit here until I go away and pray yonder.

³⁷ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃

³⁷And taking with [him] Peter and the two sons of Zebedee, he began to be sorrowful and deeply depressed.

³⁸ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃

³⁸Then he says to them, My soul is very sorrowful even unto death; remain here and watch with me.

³⁹וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃

³⁹And going forward a little he fell upon his face, praying and saying, My Father, if it be possible let this cup pass from me; but not as *I* will, but as *thou* [wilt].

⁴⁰ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃

⁴⁰And he comes to the disciples and finds them sleeping, and says to Peter, Thus ye have not been able to watch one hour with me?

⁴¹שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃

⁴¹Watch and pray, that ye enter not into temptation: the spirit indeed [is] ready, but the flesh weak.

⁴²ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃

⁴²Again going away a second time he prayed saying, My Father, if this cannot pass [from me] unless I drink it, thy will be done.

⁴³ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃

⁴³And coming he found them again sleeping, for their eyes were heavy.

⁴⁴ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃

⁴⁴And leaving them, he went away again and prayed the third time, saying the same thing.

⁴⁵ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃

⁴⁵Then he comes to the disciples and says to them, Sleep on now and take your rest; behold, the hour has drawn nigh, and the Son of man is delivered up into the hands of sinners.

⁴⁶קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃

⁴⁶Arise, let us go; behold, he that delivers me up has drawn nigh.

⁴⁷עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃

⁴⁷And while he was yet speaking, behold, Judas, one of the twelve, came, and with him a great crowd with swords and sticks from the chief priests and elders of the people.

⁴⁸והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃

⁴⁸Now he that delivered him up had given them a sign, saying, Whomsoever I shall kiss, he it is: seize him.

⁴⁹ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃

⁴⁹And immediately coming up to Jesus he said, Hail, Rabbi, and covered him with kisses.

⁵⁰ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃

⁵⁰But Jesus said to him, [My] friend, for what purpose art thou come? Then coming up they laid hands upon Jesus and seized him.

⁵¹והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

⁵¹And behold, one of those with Jesus stretched out his hand and drew his sword, and smiting the bondman of the high priest took off his ear.

⁵²ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃

⁵²Then saith Jesus to him, Return thy sword to its place; for all who take the sword shall perish by the sword.

⁵³או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃

⁵³Or thinkest thou that I cannot now call upon my Father, and he will furnish me more than twelve legions of angels?

⁵⁴ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃

⁵⁴How then should the scriptures be fulfilled that thus it must be?

⁵⁵בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃

⁵⁵In that hour Jesus said to the crowds, Are ye come out as against a robber with swords and sticks to take me? I sat daily [with you] teaching in the temple, and ye did not seize me.

⁵⁶וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

⁵⁶But all this is come to pass that the scriptures of the prophets may be fulfilled. Then all the disciples left him and fled.

⁵⁷והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃

⁵⁷Now they that had seized Jesus led [him] away to Caiaphas the high priest, where the scribes and the elders were assembled.

⁵⁸ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃

⁵⁸And Peter followed him at a distance, even to the palace of the high priest, and entering in sat with the officers to see the end.

⁵⁹והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃

⁵⁹And the chief priests and the elders and the whole sanhedrim sought false witness against Jesus, so that they might put him to death.

⁶⁰ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃

⁶⁰And they found none, though many false witnesses came forward. But at the last two false witnesses came forward

⁶¹ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃

⁶¹and said, *He* said, I am able to destroy the temple of God, and in three days build it.

⁶²ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃

⁶²And the high priest standing up said to him, Answerest thou nothing? What do these witness against thee?

⁶³וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃

⁶³But Jesus was silent. And the high priest answering said to him, I adjure thee by the living God that thou tell us if *thou* art the Christ the Son of God.

⁶⁴ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

⁶⁴Jesus says to him, *Thou* hast said. Moreover, I say to you, From henceforth ye shall see the Son of man sitting at the right hand of power, and coming on the clouds of heaven.

⁶⁵ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃

⁶⁵Then the high priest rent his clothes, saying, He has blasphemed: what need have we any more of witnesses? behold, now ye have heard the blasphemy.

⁶⁶מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃

⁶⁶What think ye? And they answering said, He is liable to the penalty of death.

⁶⁷וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃

⁶⁷Then they spit in his face, and buffeted him, and some struck him with the palms of their hand,

⁶⁸ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃

⁶⁸saying, Prophesy to us, Christ, Who is it who struck thee?

⁶⁹ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃

⁶⁹But Peter sat without in the palace-court; and a maid came to him, saying, And *thou* wast with Jesus the Galilaean.

⁷⁰ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃

⁷⁰But he denied before all, saying, I do not know what thou sayest.

⁷¹ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃

⁷¹And when he had gone out into the entrance, another [maid] saw him, and says to those there, This [man] also was with Jesus the Nazaraean.

⁷²ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃

⁷²And again he denied with an oath: I do not know the man.

⁷³וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃

⁷³And after a little, those who stood [there], coming to [him], said to Peter, Truly *thou* too art of them, for also thy speech makes thee manifest.

⁷⁴ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃

⁷⁴Then he began to curse and to swear, I know not the man. And immediately [the] cock crew.

⁷⁵ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃

⁷⁵And Peter remembered the word of Jesus, who had said [to him], Before [the] cock crow thou shalt deny me thrice. And he went forth without, and wept bitterly.