¹אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃

¹Then shall the kingdom of the heavens be made like to ten virgins that having taken their torches, went forth to meet the bridegroom.

²חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃

²And five of them were prudent and five foolish.

³הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃

³They that were foolish took their torches and did not take oil with them;

⁴והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃

⁴but the prudent took oil in their vessels with their torches.

⁵וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃

⁵Now the bridegroom tarrying, they all grew heavy and slept.

⁶ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃

⁶But in [the] middle of [the] night there was a cry, Behold, the bridegroom; go forth to meet him.

⁷אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃

⁷Then all those virgins arose and trimmed their torches.

⁸ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃

⁸And the foolish said to the prudent, Give us of your oil, for our torches are going out.

⁹ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃

⁹But the prudent answered saying, [We cannot,] lest it might not suffice for us and for you. Go rather to those that sell, and buy for yourselves.

¹⁰ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃

¹⁰But as they went away to buy, the bridegroom came, and the [ones that were] ready went in with him to the wedding feast, and the door was shut.

¹¹ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃

¹¹Afterwards come also the rest of the virgins, saying, Lord, Lord, open to us;

¹²ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃

¹²but he answering said, Verily I say unto you, I do not know you.

¹³לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃

¹³Watch therefore, for ye know not the day nor the hour.

¹⁴כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃

¹⁴For [it is] as [if] a man going away out of a country called his own bondmen and delivered to them his substance.

¹⁵ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃

¹⁵And to one he gave five talents, to another two, and to another one; to each according to his particular ability, and immediately went away out of the country.

¹⁶וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃

¹⁶And he that had received the five talents went and trafficked with them, and made five other talents.

¹⁷וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃

¹⁷In like manner also he that [had received] the two, [he also] gained two others.

¹⁸אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃

¹⁸But he that had received the one went and dug in the earth, and hid the money of his lord.

¹⁹ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃

¹⁹And after a long time the lord of those bondmen comes and reckons with them.

²⁰ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃

²⁰And he that had received the five talents came to [him] and brought five other talents, saying, [My] lord, thou deliveredst me five talents; behold, I have gained five other talents besides them.

²¹ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

²¹His lord said to him, Well, good and faithful bondman, thou wast faithful over a few things, I will set thee over many things: enter into the joy of thy lord.

²²ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃

²²And he also that had received the two talents came to [him] and said, [My] lord, thou deliveredst me two talents; behold, I have gained two other talents besides them.

²³ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

²³His lord said to him, Well, good and faithful bondman, thou wast faithful over a few things, I will set thee over many things: enter thou into the joy of thy lord.

²⁴ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃

²⁴And he also that had received the one talent coming to [him] said, [My] lord, I knew thee that thou art a hard man, reaping where thou hadst not sowed, and gathering from where thou hadst not scattered,

²⁵ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃

²⁵and being afraid I went away and hid thy talent in the earth; behold, thou hast that which is thine.

²⁶ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃

²⁶And his lord answering said to him, Wicked and slothful bondman, thou knewest that I reap where I had not sowed, and gather from where I had not scattered;

²⁷לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃

²⁷thou oughtest then to have put my money to the money-changers, and when I came I should have got what is mine with interest.

²⁸על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃

²⁸Take therefore the talent from him, and give it to him that has the ten talents:

²⁹כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃

²⁹for to every one that has shall be given, and he shall be in abundance; but from him that has not, that even which he has shall be taken from him.

³⁰ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

³⁰And cast out the useless bondman into the outer darkness; there shall be the weeping and the gnashing of teeth.

³¹והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃

³¹But when the Son of man comes in his glory, and all the angels with him, then shall he sit down upon his throne of glory,

³²ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃

³²and all the nations shall be gathered before him; and he shall separate them from one another, as the shepherd separates the sheep from the goats;

³³והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃

³³and he will set the sheep on his right hand, and the goats on [his] left.

³⁴אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

³⁴Then shall the King say to those on his right hand, Come, blessed of my Father, inherit the kingdom prepared for you from [the] world's foundation:

³⁵כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃

³⁵for I hungered, and ye gave me to eat; I thirsted, and ye gave me to drink; I was a stranger, and ye took me in;

³⁶ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

³⁶naked, and ye clothed me; I was ill, and ye visited me; I was in prison, and ye came to me.

³⁷וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃

³⁷Then shall the righteous answer him saying, Lord, when saw we thee hungering, and nourished thee; or thirsting, and gave thee to drink?

³⁸ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃

³⁸and when saw we thee a stranger, and took thee in; or naked, and clothed thee?

³⁹ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃

³⁹and when saw we thee ill, or in prison, and came to thee?

⁴⁰והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

⁴⁰And the King answering shall say to them, Verily, I say to you, Inasmuch as ye have done it to one of the least of these my brethren, ye have done it to me.

⁴¹ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃

⁴¹Then shall he say also to those on the left, Go from me, cursed, into eternal fire, prepared for the devil and his angels:

⁴²כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

⁴²for I hungered, and ye gave me not to eat; I thirsted, and ye gave me not to drink;

⁴³גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃

⁴³I was a stranger, and ye took me not in; naked, and ye did not clothe me; ill, and in prison, and ye did not visit me.

⁴⁴וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃

⁴⁴Then shall *they* also answer saying, Lord, when saw we thee hungering, or thirsting, or a stranger, or naked, or ill, or in prison, and have not ministered to thee?

⁴⁵אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃

⁴⁵Then shall he answer them saying, Verily I say to you, Inasmuch as ye have not done it to one of these least, neither have ye done it to me.

⁴⁶וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃

⁴⁶And these shall go away into eternal punishment, and the righteous into life eternal.