¹דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃

¹The words of king Lemuel, the prophecy that his mother taught him:

²מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃

²What, my son? and what, O son of my womb? and what, O son of my vows?

³אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃

³Give not thy strength unto women, nor thy ways to them that destroy kings.

⁴אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃

⁴It is not for kings, Lemuel, it is not for kings to drink wine, nor for rulers [to say], Where is the strong drink?

⁵פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃

⁵-- lest they drink and forget the law, and pervert the judgment of any of the children of affliction.

⁶תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

⁶Give strong drink unto him that is ready to perish, and wine unto the bitter of soul:

⁷ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃

⁷let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.

⁸פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃

⁸Open thy mouth for the dumb, for the cause of all those that are left desolate.

⁹פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃

⁹Open thy mouth, judge righteously, and minister justice to the afflicted and needy.

¹⁰אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃

¹⁰Who can find a woman of worth? for her price is far above rubies.

¹¹בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃

¹¹The heart of her husband confideth in her, and he shall have no lack of spoil.

¹²גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃

¹²She doeth him good, and not evil, all the days of her life.

¹³דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃

¹³She seeketh wool and flax, and worketh willingly with her hands.

¹⁴היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃

¹⁴She is like the merchants' ships: she bringeth her food from afar;

¹⁵ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃

¹⁵And she riseth while it is yet night, and giveth meat to her household, and the day's work to her maidens.

¹⁶זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃

¹⁶She considereth a field, and acquireth it; of the fruit of her hands she planteth a vineyard.

¹⁷חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃

¹⁷She girdeth her loins with strength, and maketh strong her arms.

¹⁸טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃

¹⁸She perceiveth that her earning is good; her lamp goeth not out by night.

¹⁹ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃

¹⁹She putteth her hands to the distaff, and her hands hold the spindle.

²⁰כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃

²⁰She stretcheth out her hand to the afflicted, and she reacheth forth her hands to the needy.

²¹לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃

²¹She is not afraid of the snow for her household; for all her household are clothed with scarlet.

²²מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃

²²She maketh herself coverlets; her clothing is byssus and purple.

²³נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃

²³Her husband is known in the gates, when he sitteth among the elders of the land.

²⁴סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃

²⁴She maketh body linen and selleth it, and delivereth girdles unto the merchant.

²⁵עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃

²⁵Strength and dignity are her clothing, and she laugheth [at] the coming day.

²⁶פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃

²⁶She openeth her mouth with wisdom; and upon her tongue is the law of kindness.

²⁷צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃

²⁷She surveyeth the ways of her household, and eateth not the bread of idleness.

²⁸קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃

²⁸Her children rise up and call her blessed; her husband [also], and he praiseth her:

²⁹רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃

²⁹Many daughters have done worthily, but thou excellest them all.

³⁰שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃

³⁰Gracefulness is deceitful and beauty is vain; a woman [that] feareth Jehovah, she shall be praised.

³¹תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃

³¹Give her of the fruit of her hands, and let her own works praise her in the gates.