¹בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃

¹My son, if thou hast become surety for thy friend, if thou hast stricken thy hand for a stranger,

²נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃

²thou art snared with the words of thy mouth, thou art taken with the words of thy mouth.

³עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃

³Do this now, my son, and deliver thyself, since thou hast come into the hand of thy friend: go, humble thyself, and be urgent with thy friend.

⁴אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃

⁴Give not sleep to thine eyes, nor slumber to thine eyelids:

⁵הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃

⁵deliver thyself as a gazelle from the hand [of the hunter], and as a bird from the hand of the fowler.

⁶לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃

⁶Go to the ant, thou sluggard; consider her ways and be wise:

⁷אשר אין לה קצין שטר ומשל׃

⁷which having no chief, overseer, or ruler,

⁸תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃

⁸provideth her bread in the summer, [and] gathereth her food in the harvest.

⁹עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃

⁹How long, sluggard, wilt thou lie down? When wilt thou arise out of thy sleep?

¹⁰מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

¹⁰A little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to rest!

¹¹ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃

¹¹So shall thy poverty come as a roving plunderer, and thy penury as an armed man.

¹²אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃

¹²A man of Belial, a wicked person, is he that goeth about with a perverse mouth;

¹³קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃

¹³he winketh with his eyes, he speaketh with his feet, he teacheth with his fingers;

¹⁴תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃

¹⁴deceits are in his heart; he deviseth mischief at all times, he soweth discords.

¹⁵על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃

¹⁵Therefore shall his calamity come suddenly: in a moment shall he be broken, and without remedy.

¹⁶שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃

¹⁶These six [things] doth Jehovah hate, yea, seven are an abomination unto him:

¹⁷עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃

¹⁷haughty eyes, a lying tongue, and hands that shed innocent blood;

¹⁸לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃

¹⁸a heart that deviseth wicked imaginations; feet that are swift in running to mischief;

¹⁹יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

¹⁹a false witness that uttereth lies, and he that soweth discords among brethren.

²⁰נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃

²⁰My son, observe thy father's commandment, and forsake not the teaching of thy mother;

²¹קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃

²¹bind them continually upon thy heart, tie them about thy neck:

²²בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃

²²when thou walkest, it shall lead thee; when thou sleepest, it shall keep thee; and [when] thou awakest, it shall talk with thee.

²³כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃

²³For the commandment is a lamp, and the teaching a light, and reproofs of instruction are the way of life:

²⁴לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃

²⁴to keep thee from the evil woman, from the flattery of the tongue of a strange woman.

²⁵אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃

²⁵Lust not after her beauty in thy heart, neither let her take thee with her eyelids;

²⁶כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃

²⁶for by means of a whorish woman [a man is brought] to a loaf of bread, and another's wife doth hunt for the precious soul.

²⁷היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃

²⁷Can a man take fire in his bosom, and his garments not be burned?

²⁸אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃

²⁸Can one go upon hot coals, and his feet not be scorched?

²⁹כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃

²⁹So he that goeth in to his neighbour's wife: whosoever toucheth her shall not be innocent.

³⁰לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃

³⁰They do not despise a thief, if he steal to satisfy his soul when he is hungry:

³¹ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃

³¹and if he be found, he shall restore sevenfold; he shall give all the substance of his house.

³²נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃

³²Whoso committeth adultery with a woman is void of understanding: he that doeth it destroyeth his own soul.

³³נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃

³³A wound and contempt shall he get; and his reproach shall not be wiped away.

³⁴כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃

³⁴For jealousy is the rage of a man, and he will not spare in the day of vengeance;

³⁵לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃

³⁵he will not regard any ransom, neither will he rest content though thou multipliest [thy] gifts.