¹בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃

¹My son, keep my words, and lay up my commandments with thee.

²שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃

²Keep my commandments, and live; and my teaching, as the apple of thine eye.

³קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃

³Bind them upon thy fingers, write them upon the tablet of thy heart.

⁴אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃

⁴Say unto wisdom, Thou art my sister, and call intelligence [thy] kinswoman:

⁵לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

⁵that they may keep thee from the strange woman, from the stranger who flattereth with her words.

⁶כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃

⁶For at the window of my house, I looked forth through my lattice,

⁷וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

⁷and I beheld among the simple ones, I discerned among the sons, a young man void of understanding,

⁸עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃

⁸passing through the street near her corner; and he went the way to her house,

⁹בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃

⁹in the twilight, in the evening of the day, in the blackness of night and the darkness.

¹⁰והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

¹⁰And behold, there met him a woman in the attire of a harlot, and subtle of heart.

¹¹המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

¹¹She is clamorous and unmanageable; her feet abide not in her house:

¹²פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

¹²now without, now in the broadways, -- and she lieth in wait at every corner.

¹³והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

¹³And she caught him and kissed him, and with an impudent face said unto him,

¹⁴זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

¹⁴I have peace-offerings with me; this day have I paid my vows:

¹⁵על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

¹⁵therefore came I forth to meet thee, to seek earnestly thy face, and I have found thee.

¹⁶מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

¹⁶I have decked my bed with tapestry coverlets of variegated linen from Egypt;

¹⁷נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

¹⁷I have perfumed my couch with myrrh, aloes, and cinnamon.

¹⁸לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

¹⁸Come, let us revel in love until the morning, let us delight ourselves with loves.

¹⁹כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

¹⁹For the husband is not at home, he is gone a long journey;

²⁰צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

²⁰he hath taken the money-bag with him, he will come home on the day of the full moon.

²¹הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

²¹With her much enticement she beguiled him; with the smoothness of her lips she constrained him.

²²הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

²²He went after her straightway, as an ox goeth to the slaughter, and as stocks [serve] for the correction of the fool;

²³עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

²³till an arrow strike through his liver: as a bird hasteth to the snare, and knoweth not that it is for its life.

²⁴ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

²⁴And now, ye sons, hearken unto me, and attend to the words of my mouth.

²⁵אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

²⁵Let not thy heart decline to her ways, go not astray in her paths:

²⁶כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

²⁶for she hath cast down many wounded, and all slain by her were strong.

²⁷דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃

²⁷Her house is the way to Sheol, going down to the chambers of death.