¹מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך׃

¹{Michtam of David.} Preserve me, O ùGod: for I trust in thee.

²אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל עליך׃

²Thou [my soul] hast said to Jehovah, Thou art the Lord: my goodness [extendeth] not to thee; --

³לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם׃

³To the saints that are on the earth, and to the excellent [thou hast said], In them is all my delight.

⁴ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי׃

⁴Their sorrows shall be multiplied that hasten after another: their drink-offerings of blood will I not offer, and I will not take up their names into my lips.

⁵יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי׃

⁵Jehovah is the portion of mine inheritance and of my cup: thou maintainest my lot.

⁶חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי׃

⁶The lines are fallen unto me in pleasant places; yea, I have a goodly heritage.

⁷אברך את יהוה אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי׃

⁷I will bless Jehovah, who giveth me counsel; even in the nights my reins instruct me.

⁸שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃

⁸I have set Jehovah continually before me; because [he is] at my right hand, I shall not be moved.

⁹לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃

⁹Therefore my heart rejoiceth, and my glory exulteth; my flesh moreover shall dwell in hope.

¹⁰כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃

¹⁰For thou wilt not leave my soul to Sheol, neither wilt thou allow thy Holy One to see corruption.

¹¹תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח׃

¹¹Thou wilt make known to me the path of life: thy countenance is fulness of joy; at thy right hand are pleasures for evermore.