1אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃
1Brethren, the delight of my own heart and my supplication which [I address] to God for them is for salvation.
2כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃
2For I bear them witness that they have zeal for God, but not according to knowledge.
3כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃
3For they, being ignorant of God's righteousness, and seeking to establish their own [righteousness], have not submitted to the righteousness of God.
4כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃
4For Christ is [the] end of law for righteousness to every one that believes.
5כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃
5For Moses lays down in writing the righteousness which is of the law, The man who has practised those things shall live by them.
6והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃
6But the righteousness of faith speaks thus: Do not say in thine heart, Who shall ascend to the heavens? that is, to bring Christ down;
7או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃
7or, Who shall descend into the abyss? that is, to bring up Christ from among [the] dead.
8אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃
8But what says it? The word is near thee, in thy mouth and in thy heart: that is, the word of faith, which we preach:
9כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃
9that if thou shalt confess with thy mouth Jesus as Lord, and shalt believe in thine heart that God has raised him from among [the] dead, thou shalt be saved.
10כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃
10For with [the] heart is believed to righteousness; and with [the] mouth confession made to salvation.
11כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃
11For the scripture says, No one believing on him shall be ashamed.
12ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃
12For there is no difference of Jew and Greek; for the same Lord of all [is] rich towards all that call upon him.
13כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
13For every one whosoever, who shall call on the name of the Lord, shall be saved.
14ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃
14How then shall they call upon him in whom they have not believed? and how shall they believe on him of whom they have not heard? and how shall they hear without one who preaches?
15ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃
15and how shall they preach unless they have been sent? according as it is written, How beautiful the feet of them that announce glad tidings of peace, of them that announce glad tidings of good things!
16אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃
16But they have not all obeyed the glad tidings. For Esaias says, Lord, who has believed our report?
17לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃
17So faith then [is] by a report, but the report by God's word.
18ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃
18But I say, Have they not heard? Yea, surely, Their voice has gone out into all the earth, and their words to the extremities of the habitable world.
19ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃
19But I say, Has not Israel known? First, Moses says, *I* will provoke you to jealousy through [them that are] not a nation: through a nation without understanding I will anger you.
20וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃
20But Esaias is very bold, and says, I have been found by those not seeking me; I have become manifest to those not inquiring after me.
21ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃
21But unto Israel he says, All the day long I have stretched out my hands unto a people disobeying and opposing.