¹לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃

¹Therefore thou art inexcusable, O man, every one who judgest, for in that in which thou judgest another, thou condemnest thyself; for thou that judgest doest the same things.

²וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃

²But we know that the judgment of God is according to truth upon those who do such things.

³ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃

³And thinkest thou this, O man, who judgest those that do such things, and practisest them [thyself], that *thou* shalt escape the judgment of God?

⁴או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

⁴or despisest thou the riches of his goodness, and forbearance, and long-suffering, not knowing that the goodness of God leads thee to repentance?

⁵ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

⁵but, according to thy hardness and impenitent heart, treasurest up to thyself wrath, in [the] day of wrath and revelation of [the] righteous judgment of God,

⁶אשר ישלם לאיש כמעשהו׃

⁶who shall render to each according to his works:

⁷למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃

⁷to them who, in patient continuance of good works, seek for glory and honour and incorruptibility, life eternal.

⁸ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃

⁸But to those that are contentious, and are disobedient to the truth, but obey unrighteousness, [there shall be] wrath and indignation,

⁹צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃

⁹tribulation and distress, on every soul of man that works evil, both of Jew first, and of Greek;

¹⁰וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

¹⁰but glory and honour and peace to every one that works good, both to Jew first and to Greek:

¹¹כי אין משא פנים עם האלהים׃

¹¹for there is no acceptance of persons with God.

¹²כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃

¹²For as many as have sinned without law shall perish also without law; and as many as have sinned under law shall be judged by law,

¹³כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃

¹³(for not the hearers of the law [are] just before God, but the doers of the law shall be justified.

¹⁴כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם׃

¹⁴For when [those of the] nations, which have no law, practise by nature the things of the law, these, having no law, are a law to themselves;

¹⁵בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃

¹⁵who shew the work of the law written in their hearts, their conscience also bearing witness, and their thoughts accusing or else excusing themselves between themselves;)

¹⁶ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃

¹⁶in [the] day when God shall judge the secrets of men, according to my glad tidings, by Jesus Christ.

¹⁷הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃

¹⁷But if *thou* art named a Jew, and restest in the law, and makest thy boast in God,

¹⁸וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין טוב לרע׃

¹⁸and knowest the will, and discerningly approvest the things that are more excellent, being instructed out of the law;

¹⁹ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃

¹⁹and hast confidence that thou thyself art a leader of the blind, a light of those who [are] in darkness,

²⁰מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה׃

²⁰an instructor of the foolish, a teacher of babes, having the form of knowledge and of truth in the law:

²¹ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃

²¹thou then that teachest another, dost thou not teach thyself? thou that preachest not to steal, dost thou steal?

²²אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדש׃

²²thou that sayest [man should] not commit adultery, dost thou commit adultery? thou that abhorrest idols, dost thou commit sacrilege?

²³תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃

²³thou who boastest in law, dost thou by transgression of the law dishonour God?

²⁴כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃

²⁴For the name of God is blasphemed on your account among the nations, according as it is written.

²⁵הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃

²⁵For circumcision indeed profits if thou keep [the] law; but if thou be a law-transgressor, thy circumcision is become uncircumcision.

²⁶לכן אם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה׃

²⁶If therefore the uncircumcision keep the requirements of the law, shall not his uncircumcision be reckoned for circumcision,

²⁷והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃

²⁷and uncircumcision by nature, fulfilling the law, judge thee, who, with letter and circumcision, [art] a law-transgressor?

²⁸כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃

²⁸For he is not a Jew who [is] one outwardly, neither that circumcision which is outward in flesh;

²⁹כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃

²⁹but he [is] a Jew [who is so] inwardly; and circumcision, of the heart, in spirit, not in letter; whose praise [is] not of men, but of God.