1ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃
1What shall we say then that Abraham our father according to flesh has found?
2כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃
2For if Abraham has been justified on the principle of works, he has whereof to boast: but not before God;
3כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
3for what does the scripture say? And Abraham believed God, and it was reckoned to him as righteousness.
4הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃
4Now to him that works the reward is not reckoned as of grace, but of debt:
5אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃
5but to him who does not work, but believes on him who justifies the ungodly, his faith is reckoned as righteousness.
6כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃
6Even as David also declares the blessedness of the man to whom God reckons righteousness without works:
7אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃
7Blessed [they] whose lawlessnesses have been forgiven, and whose sins have been covered:
8אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃
8blessed [the] man to whom [the] Lord shall not at all reckon sin.
9ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃
9[Does] this blessedness then [rest] on the circumcision, or also on the uncircumcision? For we say that faith has been reckoned to Abraham as righteousness.
10ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃
10How then has it been reckoned? when he was in circumcision, or in uncircumcision? Not in circumcision, but in uncircumcision.
11ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃
11And he received [the] sign of circumcision [as] seal of the righteousness of faith which [he had] being in uncircumcision, that he might be [the] father of all them that believe being in uncircumcision, that righteousness might be reckoned to them also;
12ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃
12and father of circumcision, not only to those who are of [the] circumcision, but to those also who walk in the steps of the faith, during uncircumcision, of our father Abraham.
13כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃
13For [it was] not by law that the promise was to Abraham, or to his seed, that he should be heir of [the] world, but by righteousness of faith.
14כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃
14For if they which [are] of law be heirs, faith is made vain, and the promise made of no effect.
15כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃
15For law works wrath; but where no law is neither [is there] transgression.
16על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃
16Therefore [it is] on the principle of faith, that [it might be] according to grace, in order to the promise being sure to all the seed, not to that only which [is] of the law, but to that also which [is] of Abraham's faith, who is father of us all,
17ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃
17(according as it is written, I have made thee father of many nations,) before the God whom he believed, who quickens the dead, and calls the things which be not as being;
18באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃
18who against hope believed in hope to his becoming father of many nations, according to that which was spoken, So shall thy seed be:
19ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃
19and not being weak in faith, he considered not his own body already become dead, being about a hundred years old, and the deadening of Sarah's womb,
20ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃
20and hesitated not at the promise of God through unbelief; but found strength in faith, giving glory to God;
21וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃
21and being fully persuaded that what he has promised he is able also to do;
22על כן גם נחשבה לו לצדקה׃
22wherefore also it was reckoned to him as righteousness.
23ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃
23Now it was not written on his account alone that it was reckoned to him,
24כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃
24but on ours also, to whom, believing on him who has raised from among [the] dead Jesus our Lord,
25אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃
25who has been delivered for our offences and has been raised for our justification, it will be reckoned.