1ויען איוב ויאמר׃
1Siis rääkis Iiob ja ütles:
2מה עזרת ללא כח הושעת זרוע לא עז׃
2'Kuidas sa küll oled aidanud rammetut, toetanud jõuetut käsivart!
3מה יעצת ללא חכמה ותושיה לרב הודעת׃
3Kuidas sa küll oled rumalale nõu andnud ja suurt tarkust õpetanud!
4את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך׃
4Kelle abiga sa oled pidanud kõnesid ja kelle vaim on sinust välja tulnud?
5הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם׃
5Surnute vaimud all värisevad, hirmu täis on veed ja nende elanikud.
6ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון׃
6Paljas on surmavald Jumala ees ja kadupaigal pole katet.
7נטה צפון על תהו תלה ארץ על בלי מה׃
7Ta laotab põhjakaare tühjuse üle ja riputab maa eimillegi kohale.
8צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם׃
8Ta seob veed oma pilvedesse ja pilv ei rebenegi nende raskuse all.
9מאחז פני כסה פרשז עליו עננו׃
9Ta peidab oma aujärje, laotab selle üle oma pilve.
10חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך׃
10Ta joonistab vetepinnale sõõri kuni valguse ja pimeduse piirini.
11עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו׃
11Taeva sambad kõiguvad ja kohkuvad tema sõitlusest.
12בכחו רגע הים ובתובנתו מחץ רהב׃
12Oma rammuga liigutab ta merd ja oma taibukuses peksab ta Rahabit.
13ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח׃
13Tema hingusest selgib taevas, tema käsi torkab läbi põgeneva mao.
14הן אלה קצות דרכו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורתו מי יתבונן׃
14Vaata, need on ainult tema tee ääred. Ja see on siiski ainult sosin, mida me temast kuuleme. Aga tema vägevuse äikest - kes seda suudaks mõista?'