¹אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

¹Seejärel avas Iiob suu ja needis oma sündimispäeva.

²ויען איוב ויאמר׃

²Ja Iiob hakkas rääkima ning ütles:

³יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

³'Kadugu see päev, mil ma sündisin, ja see öö, mil öeldi: 'Poeglaps on eostunud!'

⁴היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

⁴Muutugu pimeduseks see päev; ärgu hooligu temast Jumal ülal ja ärgu paistku temale valgust!

⁵יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

⁵Nõudku teda pimedus ja surmavari, pilved lasugu ta peal, kohutagu teda päeva pimendused!

⁶הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

⁶See öö - võtku teda pilkane pimedus! Ärgu ta seltsigu aasta päevadega, kuude hulka ta ärgu tulgu!

⁷הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

⁷Vaata, see öö jäägu viljatuks, ärgu olgu tal hõiskamist!

⁸יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

⁸Vandugu teda päevaneedjad, kes on valmis Leviatanit äratama!

⁹יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

⁹Pimenegu ta puhtetähed, oodaku ta valgust, mis ei tule, ärgu saagu ta näha koidukiiri,

¹⁰כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

¹⁰sellepärast et ta ei sulgenud mu emaihu ust ega varjanud vaeva mu silma eest.

¹¹למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

¹¹Miks ma ei surnud emakotta, üsast välja tulles ei heitnud hinge?

¹²מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

¹²Miks võtsid põlved mind vastu ja miks olid rinnad, et sain imeda?

¹³כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

¹³Tõesti, ma oleksin nüüd maganud ja mul oleks olnud rahu; oleksin siis uinunud, mul oleks puhkus

¹⁴עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

¹⁴koos kuningate ja maanõunikega, kes ehitasid endile hauamärgid,

¹⁵או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

¹⁵või koos vürstidega, kellel oli kulda, kes täitsid oma kojad hõbedaga.

¹⁶או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

¹⁶Või miks ma ei olnud nagu varjatud nurisünnitis, nagu lapsukesed, kes päevavalgust ei saa näha?

¹⁷שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

¹⁷Seal jätavad õelad ässituse ja seal saavad väsinud puhata,

¹⁸יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

¹⁸seal on kõik vangid muretud: nad ei kuule enam sundija häält.

¹⁹קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

¹⁹Seal on pisike ja suur ühesugused ja ori on vaba oma isandast.

²⁰למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

²⁰Miks antakse valgust vaevatule ja elu neile, kelle hing on kibestunud,

²¹המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

²¹kes ootavad surma, mis ei tule, ent kes otsivad seda enam kui varandust,

²²השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

²²kes hõiskavad juubeldades ja on rõõmsad, kui nad leiavad haua?

²³לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

²³Miks antakse valgust mehele, kelle tee on varjul, kellele Jumal igast küljest on pannud takistusi?

²⁴כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

²⁴Sest ohkamine on mulle leivaks ja mu kaebed voolavad nagu vesi.

²⁵כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

²⁵Sest see, mille ees ma tundsin hirmu, tuli mulle kätte, ja mida ma kartsin, see tabas mind.

²⁶לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

²⁶Ei ole mul rahu, ei vaikust ega hingamist, küll aga on tulnud rahutus.'