¹דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃

¹Lemueli, Massa kuninga sõnad, millega ta ema teda õpetas:

²מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃

²'Mis oleks mul sulle öelda, mu poeg, mu üsa poeg, mu tõotuste poeg?

³אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃

³Ära anna oma rammu naistele, oma teid nende hooleks, kes hävitavad kuningaid!

⁴אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃

⁴Ei sünni kuningail, Lemuel, ei sünni kuningail juua veini ega vürstidel himustada vägijooki,

⁵פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃

⁵et nad juues ei unustaks seadust ega väänaks kõigi vaeste õigust.

⁶תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

⁶Andke vägijooki norutajale ja veini sellele, kelle hing on kibestunud,

⁷ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃

⁷et ta jooks ja unustaks oma vaesuse ega mõtleks enam oma vaevale!

⁸פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃

⁸Ava oma suu keeletu heaks, õiguse tegemiseks kõigile põlatuile!

⁹פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃

⁹Ava oma suu, mõista õiglast kohut, tee õigust viletsale ja vaesele!

¹⁰אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃

¹⁰Tubli naine on palju enam väärt kui pärlid. Kes leiab tema?

¹¹בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃

¹¹Ta mehe süda loodab tema peale ja tulust ei ole tal puudust.

¹²גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃

¹²Kogu oma eluaja teeb ta mehele head ja mitte kurja.

¹³דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃

¹³Ta muretseb villu ja linu ning töötab virkade kätega.

¹⁴היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃

¹⁴Ta on kaupmehe laevade sarnane: ta toob oma leiva kaugelt.

¹⁵ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃

¹⁵Ta tõuseb, kui on alles öö, ja annab oma perele rooga ja määratud osa oma teenijaile.

¹⁶זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃

¹⁶Ta soovib põldu ja hangib selle, oma käte viljast ta istutab viinamäe.

¹⁷חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃

¹⁷Ta paneb enesele vöö kõvasti vööle ja teeb oma käsivarred tugevaks.

¹⁸טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃

¹⁸Ta märkab, et ta tulemused on head: ei kustu öösel ta lamp.

¹⁹ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃

¹⁹Ta paneb oma käed koonlapuu külge ja ta pihud hoiavad kedervart.

²⁰כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃

²⁰Ta avab oma pihu viletsale ja sirutab vaestele mõlemad käed.

²¹לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃

²¹Ei ta karda lund oma pere pärast, sest kogu ta perel on kahekordsed riided.

²²מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃

²²Ta valmistab enesele vaipu, ta riietus on linane ja purpurpunane.

²³נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃

²³Ta mees on tuntud väravais, kui ta istub maa vanemate hulgas.

²⁴סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃

²⁴Ta valmistab ja müüb särke ning annab kaupmeestele vöösid.

²⁵עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃

²⁵Ta riided on tugevad ja ilusad ja ta vaatab rõõmsalt tulevikku.

²⁶פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃

²⁶Ta avab oma suu targasti ja tema keelel on sõbralik õpetus.

²⁷צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃

²⁷Ta valvab tegevust kojas ega söö laiskuse leiba.

²⁸קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃

²⁸Ta pojad tõusevad ja nimetavad teda õnnelikuks, ja ta mees ülistab teda:

²⁹רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃

²⁹'Palju on tütarlapsi, kes töös on tublid, aga sina ületad nad kõik!'

³⁰שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃

³⁰Võluvus on petlik ja ilu on tühine, aga naine, kes Issandat kardab, on kiiduväärt.

³¹תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃

³¹Andke temale ta käte vilja ja tema teod ülistagu teda väravais!'