1לא לנו יהוה לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך׃
1Mitte meile, Issand, mitte meile, vaid oma nimele anna au oma helduse pärast, oma ustavuse pärast!
2למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם׃
2Mispärast peaksid paganad ütlema: 'Kus on nüüd nende Jumal?'
3ואלהינו בשמים כל אשר חפץ עשה׃
3Aga meie Jumal on taevas, ta teeb kõik, mis temale meeldib.
4עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
4Nende ebajumalad on hõbe ja kuld, inimeste kätetöö.
5פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃
5Suu neil on, aga nad ei räägi; silmad neil on, aga nad ei näe;
6אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון׃
6kõrvad neil on, aga nad ei kuule; nina neil on, aga nad ei tunne lõhna;
7ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם׃
7käed neil on, aga nad ei katsu; jalad neil on, aga nad ei kõnni; nende kurk ei kõnele.
8כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃
8Nende sarnaseks saavad nende tegijad ja kõik, kes nende peale loodavad.
9ישראל בטח ביהוה עזרם ומגנם הוא׃
9Iisrael, looda Issanda peale, tema on teie abi ja teie kilp!
10בית אהרן בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא׃
10Teie, Aaroni sugu, lootke Issanda peale, tema on teie abi ja teie kilp!
11יראי יהוה בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא׃
11Teie, kes Issandat kardate, lootke Issanda peale; tema on teie abi ja teie kilp!
12יהוה זכרנו יברך יברך את בית ישראל יברך את בית אהרן׃
12Issand mõtleb meile, tema õnnistab: ta õnnistab Iisraeli sugu, ta õnnistab Aaroni sugu,
13יברך יראי יהוה הקטנים עם הגדלים׃
13ta õnnistab neid, kes kardavad Issandat, nii pisikesi kui suuri.
14יסף יהוה עליכם עליכם ועל בניכם׃
14Issand lisagu teile veel õnnistust, teile ja teie lastele!
15ברוכים אתם ליהוה עשה שמים וארץ׃
15Teie olete Issanda õnnistatud, selle, kes on teinud taeva ja maa!
16השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם׃
16Taevas on Issanda taevas ja maa on ta andnud inimlastele.
17לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה׃
17Ei surnud kiida Issandat ega need, kes lähevad alla vaikusesse.
18ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללו יה׃
18Aga meie, me täname Issandat nüüd ja igavesti. Halleluuja!