1למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃
1Laulujuhatajale: Taaveti laul. Issand, sa uurid mind läbi ja tunned mind.
2אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃
2Sina tead, millal ma maha istun ja millal ma tõusen; sa mõistad kaugelt ära mu mõtted.
3ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃
3Sa mõõdad ära mu käimise ja mu pikali-olemise, ja kõik mu teed on sulle tuttavad.
4כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃
4Sõna ei ole veel mu keelel, kui ennäe - sina, Issand, tead selle kõik ära.
5אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃
5Tagant ja eest sa ümbritsed mind ja paned oma pihu mu peale.
6פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃
6See tundmine on minule imeline, see on liiga kõrge, et saaksin sellest jagu.
7אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃
7Kuhu ma võiksin minna su Vaimu eest? Ja kuhu ma põgeneksin su palge eest?
8אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃
8Kui ma astuksin taevasse, siis oled sina seal; kui ma teeksin endale aseme surmavalda, vaata, sina oled seal!
9אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃
9Kui ma võtaksin koidutiivad ja asuksin elama viimse mere äärde,
10גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃
10siis sealgi su käsi juhataks mind ja su parem käsi haaraks minust kinni.
11ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃
11Ja kui ma ütleksin: 'Katku mind pimedus ja valgus mu ümber saagu ööks!',
12גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃
12siis pimedus ei oleks pime sinu ees, vaid öö oleks nagu päev, pimedus oleks otsekui valgus.
13כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃
13Sest sina valmistasid mu neerud ja kudusid mind mu ema ihus.
14אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃
14Ma tänan sind, et olen nii kardetavalt imeliselt loodud. Imelised on sinu teod, seda tunneb mu hing hästi.
15לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃
15Mu luud ei olnud varjul sinu eest, kui mind salajas loodi, kui mind maa sügavuses imeliseks kooti.
16גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃
16Su silmad nägid mind juba mu eos ja su raamatusse kirjutati kõik päevad, mis olid määratud, ehk küll ühtainustki neist ei olnud olemas.
17ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃
17Ent kui kallid on mulle sinu mõtted, oh Jumal! Kui väga suur on nende arv!
18אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃
18Kui ma hakkaksin neid ära lugema, oleks neid rohkem kui liiva. Kui ma ärkan, olen ma alles sinu juures.
19אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃
19Oh, et sa, Jumal, surmaksid õelad! Ja et minust taganeksid verevalajad,
20אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃
20kes sinust räägivad salalikult, kes silmakirjaks tõstavad häält, need sinu vaenlased!
21הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃
21Kas ma neid, kes sind vihkavad, Issand, ei peaks vihkama, ja kas ei peaks mulle olema tülkad need, kes tõusevad sinu vastu?
22תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃
22Täie vihaga ma vihkan neid, nad on saanud mu vaenlasteks.
23חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃
23Oh Jumal, uuri mind ja tunne ära mu süda! Katsu mind läbi ja tunne ära mu mõtted!
24וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃
24Vaata, kas ma olen valuteel ja juhata mind igavesele teele!