1למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃
1Laulujuhatajale: Korahi laste laul.
2גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃
2Kuulge seda, kõik rahvad! Pange tähele, kõik maailma elanikud,
3פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃
3nii alamad kui ülemad, üheskoos rikas ja vaene!
4אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃
4Mu suu räägib tarkusesõnu ja mu südame mõte sügavat tunnetust.
5למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃
5Ma pööran oma kõrva tähendamissõna poole ja teen kandlega avalikuks oma mõistatuse.
6הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃
6Miks ma peaksin kartma kurjal ajal, kui mind ümbritsevad mu tagakiusajate pahateod,
7אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃
7kes loodavad oma varanduse peale ja kiitlevad oma suurest rikkusest?
8ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃
8Ükski ei või venna eest anda luna ega tema eest maksta Jumalale lunastushinda,
9ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃
9sest nende hinge luna on liiga kallis ja peab jääma igavesti tasumata selleks,
10כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃
10et keegi ei jääks elama lõppemata ega näekski hauda.
11קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃
11Sest nähakse ju, et targad surevad, albid ja sõgedad saavad üheskoos otsa ning jätavad oma varanduse teistele.
12ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
12Nad arvavad, et nende kojad jäävad igaveseks, nende asulad põlvest põlve; nad on oma nimede järgi nimetanud maakohti.
13זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃
13Ent inimene toreduses ei jää püsima, ta on loomade sarnane, kellele tehakse ots.
14כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃
14See on nende tee, kes loodavad iseendi peale, ja nende järglaste tee, kellele meeldivad nende kõned.
15אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃
15Nagu lambakari pannakse nad kinni surmavalda, surm on neile karjaseks, ja õiglased saavad hommikul nende valitsejaks; surmavald kulutab ära nende kuju, neile ei jää eluaset.
16אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃
16Kuid Jumal lunastab mu hinge surmavalla käest, sest ta võtab mu vastu. Sela.
17כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃
17Ära karda, kui keegi rikastub, kui tema koja au saab suureks!
18כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃
18Sest oma surma ei võta ta midagi kaasa, tema au ei järgne talle.
19תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃
19Kui tema ka kiidab oma hinge õnnelikuks oma elus ja teised kiidavad sind, et sa teed enesele hea elu,
20אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃
20lähed sa siiski oma esiisade sugupõlve juurde, kes iialgi ei saa näha valgust.
21Inimene toreduses, kui tal pole arusaamist, on loomade sarnane, kellele tehakse ots.