¹הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃

¹Cominciamo noi di nuovo a raccomandar noi stessi? O abbiam noi bisogno, come alcuni, di lettere di raccomandazione presso di voi o da voi?

²אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃

²Siete voi la nostra lettera, scritta nei nostri cuori, conosciuta e letta da tutti gli uomini;

³כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃

³essendo manifesto che voi siete una lettera di Cristo, scritta mediante il nostro ministerio, scritta non con inchiostro, ma con lo Spirito dell’Iddio vivente; non su tavole di pietra, ma su tavole che son cuori di carne.

⁴וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃

⁴E una tal confidanza noi l’abbiamo per mezzo di Cristo presso Dio.

⁵יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃

⁵Non già che siam di per noi stessi capaci di pensare alcun che, come venendo da noi;

⁶אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃

⁶ma la nostra capacità viene da Dio, che ci ha anche resi capaci d’esser ministri d’un nuovo patto, non di lettera, ma di spirito; perché la lettera uccide, ma lo spirito vivifica.

⁷ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃

⁷Ora se il ministerio della morte scolpito in lettere su pietre fu circondato di gloria, talché i figliuoli d’Israele non poteano fissar lo sguardo nel volto di Mosè a motivo della gloria, che pur svaniva, del volto di lui,

⁸כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃

⁸non sarà il ministerio dello Spirito circondato di molto maggior gloria?

⁹כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃

⁹Se, infatti, il ministerio della condanna fu con gloria, molto più abbonda in gloria il ministerio della giustizia.

¹⁰כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃

¹⁰Anzi, quel che nel primo fu reso glorioso, non fu reso veramente glorioso, quando lo si confronti colla gloria di tanto superiore del secondo;

¹¹כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃

¹¹perché, se ciò che aveva da sparire fu circondato di gloria, molto più ha da esser glorioso ciò che ha da durare.

¹²על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃

¹²Avendo dunque una tale speranza, noi usiamo grande franchezza,

¹³ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃

¹³e non facciamo come Mosè, che si metteva un velo sulla faccia, perché i figliuoli d’Israele non fissassero lo sguardo nella fine di ciò che doveva sparire.

¹⁴אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃

¹⁴Ma le loro menti furon rese ottuse; infatti, sino al dì d’oggi, quando fanno la lettura dell’antico patto, lo stesso velo rimane, senz’essere rimosso, perché è in Cristo ch’esso è abolito.

¹⁵אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃

¹⁵Ma fino ad oggi, quando si legge Mosè, un velo rimane steso sul cuor loro;

¹⁶וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃

¹⁶quando però si saranno convertiti al Signore, il velo sarà rimosso.

¹⁷והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃

¹⁷Ora, il Signore è lo Spirito; e dov’è lo Spirito del Signore, quivi è libertà.

¹⁸ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃

¹⁸E noi tutti contemplando a viso scoperto, come in uno specchio, la gloria del Signore, siamo trasformati nell’istessa immagine di lui, di gloria in gloria, secondo che opera il Signore, che è Spirito.