¹זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃

¹Le mosche morte fanno puzzare e imputridire l’olio del profumiere; un po’ di follia guasta il pregio della sapienza e della gloria.

²לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃

²Il savio ha il cuore alla sua destra, ma lo stolto l’ha alla sua sinistra.

³וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃

³Anche quando lo stolto va per la via, il senno gli manca e mostra a tutti ch’è uno stolto.

⁴אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃

⁴Se il sovrano sale in ira contro di te, non lasciare il tuo posto; perché la dolcezza previene grandi peccati.

⁵יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃

⁵C’è un male che ho veduto sotto il sole, un errore che procede da chi governa:

⁶נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃

⁶che, cioè la stoltezza occupa posti altissimi, e i ricchi seggono in luoghi bassi.

⁷ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃

⁷Ho veduto degli schiavi a cavallo, e de’ principi camminare a piedi come degli schiavi.

⁸חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃

⁸Chi scava una fossa vi cadrà dentro, e chi demolisce un muro sarà morso dalla serpe.

⁹מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃

⁹Chi smuove le pietre ne rimarrà contuso, e chi spacca le legna corre un pericolo.

¹⁰אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃

¹⁰Se il ferro perde il taglio e uno non l’arrota, bisogna che raddoppi la forza; ma la sapienza ha il vantaggio di sempre riuscire.

¹¹אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃

¹¹Se il serpente morde prima d’essere incantato, l’incantatore diventa inutile.

¹²דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃

¹²Le parole della bocca del savio son piene di grazia; ma le labbra dello stolto son causa della sua rovina.

¹³תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃

¹³Il principio delle parole della sua bocca è stoltezza, e la fine del suo dire è malvagia pazzia.

¹⁴והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃

¹⁴Lo stolto moltiplica le parole; eppure l’uomo non sa quel che gli avverrà; e chi gli dirà quel che succederà dopo di lui?

¹⁵עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃

¹⁵La fatica dello stolto lo stanca, perch’egli non sa neppur la via della città.

¹⁶אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃

¹⁶Guai a te, o paese, il cui re è un fanciullo, e i cui principi mangiano fin dal mattino!

¹⁷אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃

¹⁷Beato te, o paese, il cui re è di nobile lignaggio, ed i cui principi si mettono a tavola al tempo convenevole, per ristorare le forze e non per ubriacarsi!

¹⁸בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃

¹⁸Per la pigrizia sprofonda il soffitto; per la rilassatezza delle mani piove in casa.

¹⁹לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃

¹⁹Il convito è fatto per gioire, il vino rende gaia la vita, e il danaro risponde a tutto.

²⁰גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃

²⁰Non maledire il re, neppur col pensiero; e non maledire il ricco nella camera ove tu dormi; poiché un uccello del cielo potrebbe spargerne la voce, e un messaggero alato pubblicare la cosa.