¹ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃

¹Mi son messo poi a considerare tutte le oppressioni che si commettono sotto il sole; ed ecco, le lacrime degli oppressi, i quali non hanno chi li consoli e dal lato dei loro oppressori la violenza, mentre quelli non hanno chi li consoli.

²ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה׃

²Ond’io ho stimato i morti, che son già morti, più felici de’ vivi che son vivi tuttora;

³וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃

³è più felice degli uni e degli altri, colui che non è ancora venuto all’esistenza, e non ha ancora vedute le azioni malvage che si commettono sotto il sole.

⁴וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח׃

⁴E ho visto che ogni fatica e ogni buona riuscita nel lavoro provocano invidia dell’uno contro l’altro. Anche questo è vanità e un correr dietro al vento.

⁵הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו׃

⁵Lo stolto incrocia le braccia e mangia la sua propria carne.

⁶טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃

⁶Val meglio una mano piena di riposo, che ambo le mani piene di travaglio e di corsa dietro al vento.

⁷ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש׃

⁷E ho visto anche un’altra vanità sotto il sole:

⁸יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃

⁸un tale è solo, senz’alcuno che gli stia da presso; non ha né figlio né fratello, e nondimeno s’affatica senza fine, e i suoi occhi non si sazian mai di ricchezze. E non riflette: Ma per chi dunque m’affatico e privo l’anima mia d’ogni bene? Anche questa è una vanità e un’ingrata occupazione.

⁹טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם׃

⁹Due valgon meglio d’un solo, perché sono ben ricompensati della loro fatica.

¹⁰כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו׃

¹⁰Poiché, se l’uno cade, l’altro rialza il suo compagno; ma guai a colui ch’è solo, e cade senz’avere un altro che lo rialzi!

¹¹גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃

¹¹Così pure, se due dormono assieme, si riscaldano; ma chi è solo, come farà a riscaldarsi?

¹²ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק׃

¹²E se uno tenta di sopraffare colui ch’è solo, due gli terranno testa; una corda a tre capi non si rompe così presto.

¹³טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד׃

¹³Meglio un giovinetto povero e savio, d’un re vecchio e stolto che non sa più ricevere ammonimenti.

¹⁴כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש׃

¹⁴E’ uscito di prigione per esser re: egli, ch’era nato povero nel suo futuro regno.

¹⁵ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו׃

¹⁵Io ho visto tutti i viventi che vanno e vengono sotto il sole unirsi al giovinetto, che dovea succedere al re e regnare al suo posto.

¹⁶אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח׃

¹⁶Senza fine eran tutto il popolo, tutti quelli alla testa dei quali ei si trovava. Eppure, quelli che verranno in seguito non si rallegreranno di lui! Anche questo è vanità e un correr dietro al vento.