¹ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃

¹Or Iddio si ricordò di Noè, di tutti gli animali e di tutto il bestiame ch’era con lui nell’arca; e Dio fece passare un vento sulla terra, e le acque si calmarono;

²ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃

²le fonti dell’abisso e le cateratte del cielo furono chiuse, e cessò la pioggia dal cielo;

³וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃

³le acque andarono del continuo ritirandosi di sulla terra, e alla fine di centocinquanta giorni cominciarono a scemare.

⁴ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃

⁴E nel settimo mese, il decimosettimo giorno del mese, l’arca si fermò sulle montagne di Ararat.

⁵והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃

⁵E le acque andarono scemando fino al decimo mese. Nel decimo mese, il primo giorno del mese, apparvero le vette dei monti.

⁶ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃

⁶E in capo a quaranta giorni, Noè apri la finestra che avea fatta nell’arca,

⁷וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃

⁷e mandò fuori il corvo, il quale uscì, andando e tornando, finché le acque furono asciugate sulla terra.

⁸וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃

⁸Poi mandò fuori la colomba, per vedere se le acque fossero diminuite sulla superficie della terra.

⁹ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃

⁹Ma la colomba non trovò dove posar la pianta del suo piede, e tornò a lui nell’arca, perché c’eran delle acque sulla superficie di tutta la terra; ed egli stese la mano, la prese, e la portò con sé dentro l’arca.

¹⁰ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃

¹⁰E aspettò altri sette giorni, poi mandò di nuovo la colomba fuori dell’arca.

¹¹ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃

¹¹E la colomba tornò a lui, verso sera; ed ecco, essa aveva nel becco una foglia fresca d’ulivo; onde Noè capì che le acque erano scemate sopra la terra.

¹²וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃

¹²E aspettò altri sette giorni, poi mandò fuori la colomba; ma essa non tornò più a lui.

¹³ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃

¹³L’anno secentesimoprimo di Noè, il primo mese, il primo giorno del mese, le acque erano asciugate sulla terra; e Noè scoperchiò l’arca, guardò, ed ecco che la superficie del suolo era asciutta.

¹⁴ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃

¹⁴E il secondo mese, il ventisettesimo giorno del mese, la terra era asciutta.

¹⁵וידבר אלהים אל נח לאמר׃

¹⁵E Dio parlò a Noè, dicendo:

¹⁶צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃

¹⁶"Esci dall’arca tu e la tua moglie, i tuoi figliuoli e le mogli dei tuoi figliuoli con te.

¹⁷כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃

¹⁷Fa’ uscire con te tutti gli animali che sono teco, d’ogni carne: uccelli, bestiame, e tutti i rettili che strisciano sulla terra, perché abbondino sulla terra, e figlino e moltiplichino sulla terra".

¹⁸ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃

¹⁸E Noè uscì con i suoi figliuoli, con la sua moglie, e con le mogli dei suoi figliuoli.

¹⁹כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃

¹⁹Tutti gli animali, tutti i rettili, tutti gli uccelli, tutto quel che si muove sulla terra, secondo le loro famiglie, uscirono dall’arca.

²⁰ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃

²⁰E Noè edificò un altare all’Eterno; prese d’ogni specie d’animali puri e d’ogni specie d’uccelli puri, e offrì olocausti sull’altare.

²¹וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

²¹E l’Eterno sentì un odor soave; e l’Eterno disse in cuor suo: "Io non maledirò più la terra a cagione dell’uomo, poiché i disegni del cuor dell’uomo sono malvagi fin dalla sua fanciullezza; e non colpirò più ogni cosa vivente, come ho fatto.

²²עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃

²²Finché la terra durerà, sementa e raccolta, freddo e caldo, estate e inverno, giorno e notte, non cesseranno mai".