¹על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃

¹Perciò, lasciando l’insegnamento elementare intorno a Cristo, tendiamo a quello perfetto, e non stiamo a porre di nuovo il fondamento del ravvedimento dalle opere morte e della fede in Dio,

²ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃

²della dottrina dei battesimi e della imposizione delle mani, della risurrezione de’ morti e del giudizio eterno.

³ואת זאת נעשה אם יתן האל׃

³E così faremo, se pur Dio lo permette.

⁴כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃

⁴Perché quelli che sono stati una volta illuminati e hanno gustato il dono celeste e sono stati fatti partecipi dello Spirito Santo

⁵וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃

⁵e hanno gustato la buona parola di Dio e le potenze del mondo a venire,

⁶נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃

⁶se cadono, è impossibile rinnovarli da capo a ravvedimento, poiché crocifiggono di nuovo per conto loro il Figliuol di Dio, e lo espongono ad infamia.

⁷כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃

⁷Infatti, la terra che beve la pioggia che viene spesse volte su lei, e produce erbe utili a quelli per i quali è coltivata, riceve benedizione da Dio;

⁸ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃

⁸ma se porta spine e triboli, è riprovata e vicina ad esser maledetta; e la sua fine è d’esser arsa.

⁹אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃

⁹Peraltro, diletti, quantunque parliamo così, siamo persuasi, riguardo a voi, di cose migliori e attinenti alla salvezza;

¹⁰כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃

¹⁰poiché Dio non è ingiusto da dimenticare l’opera vostra e l’amore che avete mostrato verso il suo nome coi servizi che avete reso e che rendete tuttora ai santi.

¹¹אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃

¹¹Ma desideriamo che ciascun di voi dimostri fino alla fine il medesimo zelo per giungere alla pienezza della speranza,

¹²שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃

¹²onde non diventiate indolenti ma siate imitatori di quelli che per fede e pazienza eredano le promesse.

¹³כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃

¹³Poiché, quando Iddio fece la promessa ad Abramo, siccome non potea giurare per alcuno maggiore di lui, giurò per se stesso,

¹⁴ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃

¹⁴dicendo: Certo, ti benedirò e ti moltiplicherò grandemente.

¹⁵ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃

¹⁵E così, avendo aspettato con pazienza, Abramo ottenne la promessa.

¹⁶בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃

¹⁶Perché gli uomini giurano per qualcuno maggiore di loro; e per essi il giuramento è la conferma che pone fine ad ogni contestazione.

¹⁷על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃

¹⁷Così, volendo Iddio mostrare vie meglio agli eredi della promessa la immutabilità del suo consiglio, intervenne con un giuramento,

¹⁸למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃

¹⁸affinché, mediante due cose immutabili, nelle quali è impossibile che Dio abbia mentito, troviamo una potente consolazione noi, che abbiam cercato il nostro rifugio nell’afferrar saldamente la speranza che ci era posta dinanzi,

¹⁹אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃

¹⁹la quale noi teniamo qual àncora dell’anima, sicura e ferma e penetrante di là dalla cortina,

²⁰אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃

²⁰dove Gesù è entrato per noi qual precursore, essendo divenuto Sommo Sacerdote in eterno, secondo l’ordine di Melchisedec.