¹כי זה מלכי צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם בשובו מהכות את המלכים ויברכהו׃

¹Poiché questo Melchisedec, re di Salem, sacerdote dell’Iddio altissimo, che andò incontro ad Abramo quand’egli tornava dalla sconfitta dei re e lo benedisse,

²ואשר חלק לו אברהם מעשר מכל שמו יפרש מלך הצדק ועוד מלך שלם הוא מלך השלום׃

²a cui Abramo diede anche la decima d’ogni cosa, il quale in prima, secondo la interpretazione del suo nome, è Re di giustizia, e poi anche Re di Salem, vale a dire Re di pace,

³באין אב באין אם באין יחש ולימיו אין תחלה ולחייו אין סוף כי אם נדמה לבן האלהים הוא עומד בכהנתו לנצח׃

³senza padre, senza madre, senza genealogia, senza principio di giorni né fin di vita, ma rassomigliato al Figliuol di Dio, questo Melchisedec rimane sacerdote in perpetuo.

⁴ראו עתה מה גדול הוא אשר גם אברהם אבינו נתן לו מעשר מראשית השלל׃

⁴Or considerate quanto grande fosse colui al quale Abramo, il patriarca, dette la decima del meglio della preda.

⁵הן אלה מבני לוי אשר נחלי את הכהנה יש להם חק על פי התורה לקחת את המעשרות מן העם מן אחיהם אשר אף הם יצאי ירך אברהם׃

⁵Or quelli d’infra i figliuoli di Levi che ricevono il sacerdozio, hanno bensì ordine, secondo la legge, di prender le decime dal popolo, cioè dai loro fratelli, benché questi siano usciti dai lombi d’Abramo;

⁶ואשר איננו מתיחש למשפחתם הוא לקח את המעשר מן אברהם ויברך את אשר היתה לו ההבטחה׃

⁶quello, invece, che non è della loro stirpe, prese la decima da Abramo e benedisse colui che avea le promesse!

⁷והנה נכון הדבר כי הקטן יברך על ידי הגדול ממנו׃

⁷Ora, senza contraddizione, l’inferiore è benedetto dal superiore;

⁸ופה בני אדם שימותו לקחים את המעשר אבל שם לקחו מי שהועד עליו כי הוא חי׃

⁸e poi, qui, quelli che prendon le decime son degli uomini mortali; ma là le prende uno di cui si attesta che vive.

⁹ויתכן לומר כי גם לוי הלקח את המעשרות היה מעשר בעשר אברהם׃

⁹E, per così dire, nella persona d’Abramo, Levi stesso, che prende le decime, fu sottoposto alla decima;

¹⁰כי עוד בירך האב היה בצאת מלכי צדק לקראתו׃

¹⁰perch’egli era ancora ne’ lombi di suo padre, quando Melchisedec incontrò Abramo.

¹¹על כן אלו היתה שלמות על ידי כהנת בני לוי אשר בה נתנה התורה לעם למה זה צריך לקום עוד כהן אחר על דברתי מלכי צדק ולא יאמר על דברתי אהרן׃

¹¹Ora, se la perfezione fosse stata possibile per mezzo del sacerdozio levitico (perché su quello è basata la legge data al popolo), che bisogno c’era ancora che sorgesse un altro sacerdote secondo l’ordine di Melchisedec e non scelto secondo l’ordine d’Aronne?

¹²כי בהשתנות הכהנה מן הצרך שתשתנה גם התורה׃

¹²Poiché, mutato il sacerdozio, avviene per necessità anche un mutamento di legge.

¹³כי אשר מדבר בו כזאת הוא משבט אחר אשר מעולם לא שרת איש ממנו את המזבח׃

¹³Difatti, colui a proposito del quale queste parole son dette, ha appartenuto a un’altra tribù, della quale nessuno s’è accostato all’altare;

¹⁴כי גלוי לכל אשר אדנינו זרח מיהודה מן השבט אשר משה לא דבר אליו דבר על הכהנה׃

¹⁴perché è ben noto che il nostro Signore è sorto dalla tribù di Giuda, circa la quale Mosè non disse nulla che concernesse il sacerdozio.

¹⁵ועוד יותר ברור הוא אם יוקם על דמיון מלכי צדק כהן אחר׃

¹⁵E la cosa è ancora vie più evidente se sorge, a somiglianza di Melchisedec,

¹⁶אשר איננו על פי חקת בשר ודם אלא על פי כח חיים בלתי נפסקים׃

¹⁶un altro sacerdote che è stato fatto tale non a tenore di una legge dalle prescrizioni carnali, ma in virtù della potenza di una vita indissolubile;

¹⁷כי העיד עליו אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃

¹⁷poiché gli è resa questa testimonianza: Tu sei sacerdote in eterno secondo l’ordine di Melchisedec.

¹⁸בעבור כי המצוה הקדמת הוסרה בהיותה חלושה וקצרת יד מהועיל׃

¹⁸Giacché qui v’è bensì l’abrogazione del comandamento precedente a motivo della sua debolezza e inutilità

¹⁹כי התורה לא השלימה דבר והנה נכנסה במקומה תקוה טובה ממנה אשר נקרב על ידה לאלהים׃

¹⁹(poiché la legge non ha condotto nulla a compimento); ma v’è altresì l’introduzione d’una migliore speranza, mediante la quale ci accostiamo a Dio.

²⁰וכפי אשר לא היתה זאת בלי שבועה׃

²⁰E in quanto ciò non è avvenuto senza giuramento (poiché quelli sono stati fatti sacerdoti senza giuramento,

²¹כי המה נתכהנו בלי שבועה וזה בשבועה על ידי האמר לו נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃

²¹ma egli lo è con giuramento, per opera di Colui che ha detto: Il Signore l’ha giurato e non si pentirà: tu sei sacerdote in eterno),

²²גם הברית טובה ויתרה היא אשר ישוע ערב אותה׃

²²è di tanto più eccellente del primo il patto del quale Gesù è divenuto garante.

²³ושם נתכהנו רבים מפני אשר המות לא הניחם להותר בארץ׃

²³Inoltre, quelli sono stati fatti sacerdoti in gran numero, perché per la morte erano impediti di durare;

²⁴אבל זה בעמדו לעולם יש לו כהנה אשר לא תעבר ממנו׃

²⁴ma questi, perché dimora in eterno, ha un sacerdozio che non si trasmette;

²⁵אשר על כן יוכל גם להושיע בכל וכל את הנגשים על ידו לאלהים כי חי הוא תמיד להפגיע בעדם׃

²⁵ond’è che può anche salvar appieno quelli che per mezzo di lui si accostano a Dio, vivendo egli sempre per intercedere per loro.

²⁶כי נאוה לנו כהן כזה שהוא חסיד ותמים וטהור ונבדל מן החטאים ונשא מהשמים׃

²⁶E infatti a noi conveniva un sacerdote come quello, santo, innocente, immacolato, separato dai peccatori ed elevato al disopra de’ cieli;

²⁷אשר איננו צריך יום יום ככהנים הגדולים ההם להקריב בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו׃

²⁷il quale non ha ogni giorno bisogno, come gli altri sommi sacerdoti, d’offrir de’ sacrifici prima per i propri peccati e poi per quelli del popolo; perché questo egli ha fatto una volta per sempre, quando ha offerto se stesso.

²⁸כי התורה העמידה לכהנים גדולים בני אדם חלשים אבל דבר השבועה הבאה אחרי התורה העמיד את הבן המשלם לעולם׃

²⁸La legge infatti costituisce sommi sacerdoti uomini soggetti a infermità; ma la parola del giuramento fatto dopo la legge costituisce il Figliuolo, che è stato reso perfetto per sempre.