1מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃
1Perché non sono dall’Onnipotente fissati dei tempi in cui renda la giustizia? Perché quelli che lo conoscono non veggono quei giorni?
2גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃
2Gli empi spostano i termini, rapiscono greggi e li menano a pascere;
3חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃
3portano via l’asino dell’orfano, prendono in pegno il bove della vedova;
4יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃
4mandano via dalla strada i bisognosi, i poveri del paese si nascondo tutti insieme.
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
5Eccoli, che come onàgri del deserto escono al lor lavoro in cerca di cibo; solo il deserto dà pane a’ lor figliuoli.
6בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃
6Raccolgono nei campi la loro pastura, raspollano nella vigna dell’empio;
7ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃
7passan la notte ignudi, senza vestito, senza una coperta che li ripari dal freddo.
8מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃
8Bagnati dagli acquazzoni di montagna, per mancanza di rifugio, si stringono alle rocce.
9יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃
9Ce n’è di quelli che strappano dalla mammella l’orfano, che prendono pegni da poveri!
10ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
10E questi se ne vanno, ignudi, senza vestiti; hanno fame, e portano i covoni.
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
11Fanno l’olio nel recinto dell’empio; calcan l’uva nel tino e patiscon la sete.
12מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃
12Sale dalle città il gemito de’ morenti; l’anima de’ feriti implora aiuto, e Dio non si cura di codeste infamie!
13המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃
13Ve ne son di quelli che si ribellano alla luce, non ne conoscono le vie, non ne battono i sentieri.
14לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃
14L’assassino si leva sul far del giorno, e ammazza il meschino e il povero; la notte fa il ladro.
15ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃
15L’occhio dell’adultero spia il crepuscolo, dicendo: "Nessuno mi vedrà!" e si copre d’un velo la faccia.
16חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃
16I ladri, di notte, sfondano le case; di giorno, si tengono rinchiusi; non conoscono la luce.
17כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃
17Il mattino è per essi come ombra di morte; appena lo scorgono provano i terrori del buio.
18קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
18Voi dite: "L’empio è una festuca sulla faccia dell’acque; la sua parte sulla terra è maledetta; non prenderà più la via delle vigne.
19ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃
19Come la siccità e il calore assorbon le acque della neve, così il soggiorno de’ morti inghiottisce chi ha peccato.
20ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃
20Il seno che lo portò l’oblia; i vermi ne fanno il loro pasto delizioso, nessuno più lo ricorda.
21רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃
21L’iniquo sarà troncato come un albero: ei che divorava la sterile, priva di figli, e non faceva del bene alla vedova!"
22ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃
22Invece, Iddio con la sua forza prolunga i giorni dei prepotenti, i quali risorgono, quand’ormai disperavan della vita.
23יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃
23Dà loro sicurezza, fiducia, e i suoi occhi vegliano sul loro cammino.
24רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃
24Salgono in alto, poi scompaiono ad un tratto; cadono, son mietuti come gli altri mortali; son falciati come le spighe del grano maturo.
25ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃
25Se così non è, chi mi smentirà, chi annienterà il mio dire?"