¹ויסף אליהוא ויאמר׃

¹Poi Elihu seguitando disse:

²כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

²"Aspetta un po’, io t’istruirò; perché c’è da dire ancora a pro di Dio.

³אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

³Io trarrò la mia scienza da lontano e renderò giustizia a colui che m’ha fatto.

⁴כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

⁴Per certo, le mie parole non son bugiarde; ti sta dinanzi un uomo dotato di perfetta scienza.

⁵הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

⁵Ecco, Iddio è potente, ma non disdegna nessuno; è potente per la forza dell’intelletto suo.

⁶לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

⁶Ei non lascia viver l’empio, e fa ragione ai miseri.

⁷לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

⁷Non storna lo sguardo suo dai giusti, ma li pone coi re sul trono, ve li fa sedere per sempre, e così li esalta

⁸ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

⁸Se gli uomini son talora stretti da catene se son presi nei legami dell’afflizione,

⁹ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

⁹Dio fa lor conoscere la lor condotta, le loro trasgressioni, giacché si sono insuperbiti;

¹⁰ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

¹⁰egli apre così i loro orecchi a’ suoi ammonimenti, e li esorta ad abbandonare il male.

¹¹אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

¹¹Se l’ascoltano, se si sottomettono, finiscono i loro giorni nel benessere, e gli anni loro nella gioia;

¹²ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

¹²ma, se non l’ascoltano, periscon trafitti da’ suoi dardi, muoiono per mancanza d’intendimento.

¹³וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

¹³Gli empi di cuore s’abbandonano alla collera, non implorano Iddio quand’ei gl’incatena;

¹⁴תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

¹⁴così muoiono nel fior degli anni, e la lor vita finisce come quella dei dissoluti;

¹⁵יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

¹⁵ma Dio libera l’afflitto mediante l’afflizione, e gli apre gli orecchi mediante la sventura.

¹⁶ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

¹⁶Te pure ei vuol trarre dalle fauci della distretta, al largo, dove non è più angustia, e coprir la tua mensa tranquilla di cibi succulenti.

¹⁷ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

¹⁷Ma, se giudichi le vie di Dio come fan gli empi, il giudizio e la sentenza di lui ti piomberanno addosso.

¹⁸כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

¹⁸Bada che la collera non ti trasporti alla bestemmia, e la grandezza del riscatto non t’induca a fuorviare!

¹⁹היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

¹⁹Farebbe egli caso delle tue ricchezze? Non han valore per lui, né l’oro, né tutta la possanza dell’opulenza.

²⁰אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

²⁰Non anelare a quella notte che porta via i popoli dal luogo loro.

²¹השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

²¹Guardati bene dal volgerti all’iniquità, tu che sembri preferirla all’afflizione.

²²הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

²²Vedi, Iddio è eccelso nella sua potenza; chi può insegnare come lui?

²³מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

²³Chi gli prescrive la via da seguire? Chi osa dirgli: "Tu hai fatto male?"

²⁴זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

²⁴Pensa piuttosto a magnificar le sue opere; gli uomini le celebrano nei loro canti,

²⁵כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

²⁵tutti le ammirano, il mortale le contempla da lungi.

²⁶הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

²⁶Sì, Iddio è grande e noi non lo possiam conoscere; incalcolabile è il numero degli anni suoi.

²⁷כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

²⁷Egli attrae a sé le gocciole dell’acqua; dai vapori ch’egli ha formato stilla la pioggia.

²⁸אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

²⁸Le nubi la spandono, la rovesciano sulla folla de’ mortali.

²⁹אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

²⁹E chi può capire lo spiegamento delle nubi, i fragori che scoppiano nel suo padiglione?

³⁰הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

³⁰Ecco, ora egli spiega intorno a sé la sua luce, or prende per coperta le profondità del mare.

³¹כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

³¹Per tal modo punisce i popoli, e dà loro del cibo in abbondanza.

³²על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

³²S’empie di fulmini le mani, e li lancia contro gli avversari.

³³יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃

³³Il rombo del tuono annunzia ch’ei viene, gli animali lo presenton vicino.