1אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃
1A tale spettacolo il cuor mi trema e balza fuor del suo luogo.
2שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃
2Udite, udite il fragore della sua voce, il rombo che esce dalla sua bocca!
3תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃
3Egli lo lancia sotto tutti i cieli e il suo lampo guizza fino ai lembi della terra.
4אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃
4Dopo il lampo, una voce rugge; egli tuona con la sua voce maestosa; e quando s’ode la voce, il fulmine non e già più nella sua mano.
5ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃
5Iddio tuona con la sua voce maravigliosamente; grandi cose egli fa che noi non intendiamo.
6כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃
6Dice alla neve: "Cadi sulla terra!" lo dice al nembo della pioggia, al nembo delle piogge torrenziali.
7ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃
7Rende inerte ogni mano d’uomo, onde tutti i mortali, che son opera sua, imparino a conoscerlo.
8ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃
8Le bestie selvagge vanno nel covo, e stan ritirate entro le tane.
9מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃
9Dai recessi del sud viene l’uragano, dagli aquiloni il freddo.
10מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃
10Al soffio di Dio si forma il ghiaccio e si contrae la distesa dell’acque.
11אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃
11Egli carica pure le nubi d’umidità, disperde lontano le nuvole che portano i suoi lampi
12והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃
12ed esse, da lui guidate, vanno vagando nei lor giri per eseguir quanto ei loro comanda sopra la faccia di tutta la terra;
13אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃
13e le manda o come flagello, o come beneficio alla sua terra, o come prova della sua bontà.
14האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃
14Porgi l’orecchio a questo, o Giobbe; fermati, e considera le maraviglie di Dio!
15התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃
15Sai tu come Iddio le diriga e faccia guizzare il lampo dalle sue nubi?
16התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃
16Conosci tu l’equilibrio delle nuvole, le maraviglie di colui la cui scienza è perfetta?
17אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃
17Sai tu come mai gli abiti tuoi sono caldi quando la terra s’assopisce sotto il soffio dello scirocco?
18תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃
18Puoi tu, come lui, distendere i cieli e farli solidi come uno specchio di metallo?
19הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃
19Insegnaci tu che dirgli!… Nelle tenebre nostre, noi non abbiam parole.
20היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃
20Gli si annunzierà forse ch’io voglio parlare? Ma chi mai può bramare d’essere inghiottito?
21ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃
21Nessuno può fissare il sole che sfolgora ne’ cieli quando v’è passato il vento a renderli tersi.
22מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃
22Dal settentrione viene l’oro; ma Dio è circondato da una maestà terribile;
23שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃
23l’Onnipotente noi non lo possiam scoprire. Egli è grande in forza, in equità, in perfetta giustizia; egli non opprime alcuno.
24לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃
24Perciò gli uomini lo temono; ei non degna d’uno sguardo chi si presume savio".