¹אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

¹Poiché molti hanno intrapreso ad ordinare una narrazione de’ fatti che si son compiuti tra noi,

²כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

²secondo che ce li hanno tramandati quelli che da principio ne furono testimoni oculari e che divennero ministri della Parola,

³חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

³è parso bene anche, a me dopo essermi accuratamente informato d’ogni cosa dall’origine, di scrivertene per ordine, o eccellentissimo Teofilo,

⁴למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

⁴affinché tu riconosca la certezza delle cose che ti sono state insegnate.

⁵כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

⁵Ai dì d’Erode, re della Giudea, v’era un certo sacerdote di nome Zaccaria, della muta di Abia; e sua moglie era delle figliuole d’Aronne e si chiamava Elisabetta.

⁶ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

⁶Or erano ambedue giusti nel cospetto di Dio, camminando irreprensibili in tutti i comandamenti e precetti del Signore.

⁷ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

⁷E non aveano figliuoli, perché Elisabetta era sterile, ed erano ambedue avanzati in età.

⁸ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

⁸Or avvenne che esercitando Zaccaria il sacerdozio dinanzi a Dio nell’ordine della sua muta,

⁹וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

⁹secondo l’usanza del sacerdozio, gli toccò a sorte d’entrar Del tempio del Signore per offrirvi il profumo;

¹⁰וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

¹⁰e tutta la moltitudine del popolo stava di fuori in preghiera nell’ora del profumo.

¹¹וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

¹¹E gli apparve un angelo del Signore, ritto alla destra dell’altare de’ profumi.

¹²ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

¹²E Zaccaria, vedutolo, fu turbato e preso da spavento.

¹³ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

¹³Ma l’angelo gli disse: Non temere, Zaccaria, perché la tua preghiera è stata esaudita; e tua moglie Elisabetta ti partorirà un figliuolo, al quale porrai nome Giovanni.

¹⁴והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

¹⁴E tu ne avrai gioia ed allegrezza, e molti si rallegreranno per la sua nascita.

¹⁵כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

¹⁵Poiché sarà grande nel cospetto del Signore; non berrà né vino né cervogia, e sarà ripieno dello Spirito Santo fin dal seno di sua madre,

¹⁶ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

¹⁶e convertirà molti de’ figliuoli d’Israele al Signore Iddio loro;

¹⁷והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

¹⁷ed egli andrà innanzi a lui con lo spirito e con la potenza d’Elia, per volgere i cuori de’ padri ai figliuoli e i ribelli alla saviezza de’ giusti, affin di preparare al Signore un popolo ben disposto.

¹⁸ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

¹⁸E Zaccaria disse all’angelo: A che conoscerò io questo? Perch’io son vecchio e mia moglie è avanti nell’età.

¹⁹ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

¹⁹E l’angelo, rispondendo, gli disse: Io son Gabriele, che sto davanti a Dio; e sono stato mandato a parlarti e recarti questa buona notizia.

²⁰והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

²⁰Ed ecco, tu sarai muto, e non potrai parlare fino al giorno che queste cose avverranno, perché non hai creduto alle mie parole che si adempiranno a suo tempo.

²¹והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

²¹Il popolo intanto stava aspettando Zaccaria, e si maravigliava che s’indugiasse tanto nel tempio.

²²ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

²²Ma quando fu uscito, non potea parlar loro; e capirono che avea avuto una visione nel tempio; ed egli faceva loro dei segni e rimase muto.

²³ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

²³E quando furon compiuti i giorni del suo ministero, egli se ne andò a casa sua.

²⁴ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

²⁴Or dopo que’ giorni, Elisabetta sua moglie rimase incinta; e si tenne nascosta per cinque mesi, dicendo:

²⁵ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

²⁵Ecco quel che il Signore ha fatto per me ne’ giorni nei quali ha rivolto a me lo sguardo per togliere il mio vituperio fra gli uomini.

²⁶ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

²⁶Al sesto mese l’angelo Gabriele fu mandato da Dio in una città di Galilea detta Nazaret

²⁷אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

²⁷ad una vergine fidanzata ad un uomo chiamato Giuseppe della casa di Davide; e il nome della vergine era Maria.

²⁸ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

²⁸E l’angelo, entrato da lei, disse: Ti saluto, o favorita dalla grazia; il Signore è teco.

²⁹והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

²⁹Ed ella fu turbata a questa parola, e si domandava che cosa volesse dire un tal saluto.

³⁰ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

³⁰E l’angelo le disse: Non temere, Maria, perché hai trovato grazia presso Dio.

³¹והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

³¹Ed ecco tu concepirai nel seno e partorirai un figliuolo e gli porrai nome Gesù.

³²והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

³²Questi sarà grande, e sarà chiamato Figliuol dell’Altissimo, e il Signore Iddio gli darà il trono di Davide suo padre,

³³ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

³³ed egli regnerà sulla casa di Giacobbe in eterno, e il suo regno non avrà mai fine.

³⁴ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

³⁴E Maria disse all’angelo: Come avverrà questo, poiché non conosco uomo?

³⁵ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

³⁵E l’angelo, rispondendo, le disse: Lo Spirito Santo verrà su di te e la potenza dell’Altissimo ti coprirà dell’ombra sua; perciò ancora il santo che nascerà sarà chiamato Figliuolo di Dio.

³⁶והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

³⁶Ed ecco, Elisabetta, tua parente, ha concepito anche lei un figliuolo nella sua vecchiaia; e questo è il sesto mese per lei, ch’era chiamata sterile;

³⁷כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

³⁷poiché nessuna parola di Dio rimarrà inefficace.

³⁸ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

³⁸E Maria disse: Ecco, io son l’ancella del Signore; siami fatto secondo la tua parola. E l’angelo si partì da lei.

³⁹ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

³⁹In que’ giorni Maria si levò e se ne andò in fretta nella regione montuosa, in una città di Giuda,

⁴⁰ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

⁴⁰ed entrò in casa di Zaccaria e salutò Elisabetta.

⁴¹ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

⁴¹E avvenne che come Elisabetta ebbe udito il saluto di Maria, il bambino le balzò nel seno; ed Elisabetta fu ripiena di Spirito Santo,

⁴²ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

⁴²e a gran voce esclamò: Benedetta sei tu fra le donne, e benedetto è il frutto del tuo seno!

⁴³ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

⁴³E come mai m’è dato che la madre del mio Signore venga da me?

⁴⁴כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

⁴⁴Poiché ecco, non appena la voce del tuo saluto m’è giunta agli orecchi, il bambino m’è per giubilo balzato nel seno.

⁴⁵ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

⁴⁵E beata è colei che ha creduto, perché le cose dettele da parte del Signore avranno compimento.

⁴⁶ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

⁴⁶E Maria disse: "L’anima mia magnifica il Signore,

⁴⁷ותגל רוחי באלהי ישעי׃

⁴⁷e lo spirito mio esulta in Dio mio Salvatore,

⁴⁸]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

⁴⁸poich’egli ha riguardato alla bassezza della sua ancella. Perché ecco, d’ora innanzi tutte le età mi chiameranno beata,

⁴⁹]94-84[׃

⁴⁹poiché il Potente mi ha fatto grandi cose. Santo è il suo nome

⁵⁰וחסדו לדור דורים על יראיו׃

⁵⁰e la sua misericordia è d’età in età per quelli che lo temono.

⁵¹גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

⁵¹Egli ha operato potentemente col suo braccio ha disperso quelli ch’eran superbi ne’ pensieri del cuor loro;

⁵²הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

⁵²ha tratto giù dai troni i potenti, ed ha innalzato gli umili;

⁵³רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

⁵³ha ricolmato di beni i famelici, e ha rimandati a vuoto i ricchi.

⁵⁴תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

⁵⁴Ha soccorso Israele, suo servitore, ricordandosi della misericordia

⁵⁵כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

⁵⁵di cui avea parlato ai nostri padri, verso Abramo e verso la sua progenie in perpetuo".

⁵⁶ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

⁵⁶E Maria rimase con Elisabetta circa tre mesi; poi se ne tornò a casa sua.

⁵⁷וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

⁵⁷Or compiutosi per Elisabetta il tempo di partorire, diè alla luce un figliuolo.

⁵⁸וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

⁵⁸E i suoi vicini e i parenti udirono che il Signore avea magnificata la sua misericordia verso di lei, e se ne rallegravano con essa.

⁵⁹ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

⁵⁹Ed ecco che nell’ottavo giorno vennero a circoncidere il bambino, e lo chiamavano Zaccaria dal nome di suo padre.

⁶⁰ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

⁶⁰Allora sua madre prese a parlare e disse: No, sarà invece chiamato Giovanni.

⁶¹ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

⁶¹Ed essi le dissero: Non v’è alcuno nel tuo parentado che porti questo nome.

⁶²וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

⁶²E per cenni domandavano al padre come voleva che fosse chiamato.

⁶³וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

⁶³Ed egli, chiesta una tavoletta, scrisse così: Il suo nome è Giovanni. E tutti si maravigliarono.

⁶⁴ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

⁶⁴In quell’istante la sua bocca fu aperta e la sua lingua sciolta, ed egli parlava benedicendo Iddio.

⁶⁵ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

⁶⁵E tutti i lor vicini furon presi da timore; e tutte queste cose si divulgavano per tutta la regione montuosa della Giudea.

⁶⁶וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

⁶⁶E tutti quelli che le udirono, le serbarono in cuor loro e diceano: Che sarà mai questo bambino? Perché la mano del Signore era con lui.

⁶⁷וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

⁶⁷E Zaccaria, suo padre, fu ripieno dello Spirito Santo, e profetò dicendo:

⁶⁸ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

⁶⁸"Benedetto sia il Signore, l’Iddio d’Israele, perché ha visitato e riscattato il suo popolo,

⁶⁹וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

⁶⁹e ci ha suscitato un potente salvatore nella casa di Davide suo servitore

⁷⁰כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

⁷⁰(come avea promesso ab antico per bocca de’ suoi profeti);

⁷¹ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

⁷¹uno che ci salverà da’ nostri nemici e dalle mani di tutti quelli che ci odiano.

⁷²לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

⁷²Egli usa così misericordia verso i nostri padri e si ricorda del suo santo patto,

⁷³את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

⁷³del giuramento che fece ad Abramo nostro padre,

⁷⁴להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

⁷⁴affine di concederci che, liberati dalla mano dei nostri nemici, gli servissimo senza paura,

⁷⁵בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

⁷⁵in santità e giustizia, nel suo cospetto, tutti i giorni della nostra vita.

⁷⁶ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

⁷⁶E tu, piccol fanciullo, sarai chiamato profeta dell’Altissimo perché andrai davanti alla faccia del Signore per preparar le sue vie,

⁷⁷לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

⁷⁷per dare al suo popolo conoscenza della salvezza mediante la remissione de’ loro peccati,

⁷⁸ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

⁷⁸dovuta alle viscere di misericordia del nostro Dio, per le quali l’Aurora dall’alto ci visiterà

⁷⁹להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

⁷⁹per risplendere su quelli che giacciono in tenebre ed in ombra di morte, per guidare i nostri passi verso la via della pace".

⁸⁰ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃

⁸⁰Or il bambino cresceva e si fortificava in ispirito; e stette ne’ deserti fino al giorno in cui dovea manifestarsi ad Israele.