¹ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃

¹Or in que’ di avvenne che un decreto uscì da parte di Cesare Augusto, che si facesse un censimento di tutto l’impero.

²וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃

²Questo censimento fu il primo fatto mentre Quirinio governava la Siria.

³וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃

³E tutti andavano a farsi registrare, ciascuno alla sua città.

⁴ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃

⁴Or anche Giuseppe salì di Galilea, dalla città di Nazaret, in Giudea, alla città di Davide, chiamata Betleem, perché era della casa e famiglia di Davide,

⁵להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃

⁵a farsi registrare con Maria sua sposa, che era incinta.

⁶ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃

⁶E avvenne che, mentre eran quivi, si compié per lei il tempo del parto;

⁷ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃

⁷ed ella diè alla luce il suo figliuolo primogenito, e lo fasciò, e lo pose a giacere in una mangiatoia, perché non v’era posto per loro nell’albergo.

⁸ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃

⁸Or in quella medesima contrada v’eran de’ pastori che stavano ne’ campi e facean di notte la guardia al loro gregge.

⁹והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃

⁹E un angelo del Signore si presentò ad essi e la gloria del Signore risplendé intorno a loro, e temettero di gran timore.

¹⁰ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃

¹⁰E l’angelo disse loro: Non temete, perché ecco, vi reco il buon annunzio di una grande allegrezza che tutto il popolo avrà:

¹¹כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃

¹¹Oggi, nella città di Davide, v’è nato un Salvatore, che è Cristo, il Signore.

¹²וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃

¹²E questo vi servirà di segno: troverete un bambino fasciato e coricato in una mangiatoia.

¹³ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃

¹³E ad un tratto vi fu con l’angelo una moltitudine dell’esercito celeste, che lodava Iddio e diceva:

¹⁴כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃

¹⁴Gloria a Dio ne’ luoghi altissimi, pace in terra fra gli uomini ch’Egli gradisce!

¹⁵ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃

¹⁵E avvenne che quando gli angeli se ne furono andati da loro verso il cielo, i pastori presero a dire tra loro: Passiamo fino a Betleem e vediamo questo che è avvenuto, e che il Signore ci ha fatto sapere.

¹⁶וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃

¹⁶E andarono in fretta, e trovarono Maria e Giuseppe ed il bambino giacente nella mangiatoia;

¹⁷ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃

¹⁷e vedutolo, divulgarono ciò ch’era loro stato detto di quel bambino.

¹⁸וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃

¹⁸E tutti quelli che li udirono si maravigliarono delle cose dette loro dai pastori.

¹⁹ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

¹⁹Or Maria serbava in sé tutte quelle cose, collegandole insieme in cuor suo.

²⁰וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃

²⁰E i pastori se ne tornarono, glorificando e lodando Iddio per tutto quello che aveano udito e visto, com’era loro stato annunziato.

²¹ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃

²¹E quando furono compiuti gli otto giorni in capo ai quali e’ doveva esser circonciso, gli fu posto il nome di Gesù, che gli era stato dato dall’angelo prima ch’ei fosse concepito nel seno.

²²וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃

²²E quando furon compiuti i giorni della loro purificazione secondo la legge di Mosè, portarono il bambino in Gerusalemme per presentarlo al Signore,

²³כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃

²³com’è scritto nella legge del Signore: Ogni maschio primogenito sarà chiamato santo al Signore,

²⁴ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃

²⁴e per offrire il sacrificio di cui parla la legge del Signore, di un paio di tortore o di due giovani piccioni.

²⁵והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃

²⁵Ed ecco, v’era in Gerusalemme un uomo di nome Simeone; e quest’uomo era giusto e timorato di Dio, e aspettava la consolazione d’Israele; e lo Spirito Santo era sopra lui;

²⁶ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃

²⁶e gli era stato rivelato dallo Spirito Santo che non vedrebbe la morte prima d’aver veduto il Cristo del Signore.

²⁷ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃

²⁷Ed egli, mosso dallo Spirito, venne nel tempio; e come i genitori vi portavano il bambino Gesù per adempiere a suo riguardo le prescrizioni della legge,

²⁸ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃

²⁸se lo prese anch’egli nelle braccia, e benedisse Iddio e disse:

²⁹עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃

²⁹"Ora, o mio Signore, tu lasci andare in pace il tuo servo, secondo la tua parola;

³⁰כי ראו עיני את ישועתך׃

³⁰poiché gli occhi miei han veduto la tua salvezza,

³¹אשר הכינות לפני כל העמים׃

³¹che hai preparata dinanzi a tutti i popoli

³²אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃

³²per esser luce da illuminar le genti, e gloria del tuo popolo Israele".

³³ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃

³³E il padre e la madre di Gesù restavano maravigliati delle cose che dicevan di lui.

³⁴ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃

³⁴E Simeone li benedisse, e disse a Maria, madre di lui: Ecco, questi è posto a caduta ed a rialzamento di molti in Israele, e per segno a cui si contradirà

³⁵וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃

³⁵(e a te stessa una spada trapasserà l’anima), affinché i pensieri di molti cuori sieno rivelati.

³⁶ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃

³⁶V’era anche Anna, profetessa, figliuola di Fanuel, della tribù di Aser, la quale era molto attempata. Dopo esser vissuta col marito sette anni dalla sua verginità,

³⁷והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃

³⁷era rimasta vedova ed avea raggiunto gli ottantaquattro anni. Ella non si partiva mai dal tempio, servendo a Dio notte e giorno con digiuni ed orazioni.

³⁸ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

³⁸Sopraggiunta in quell’istessa ora, lodava anch’ella Iddio e parlava del bambino a tutti quelli che aspettavano la redenzione di Gerusalemme.

³⁹ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃

³⁹E come ebbero adempiuto tutte le prescrizioni della legge del Signore, tornarono in Galilea, a Nazaret, loro città.

⁴⁰ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃

⁴⁰E il bambino cresceva e si fortificava, essendo ripieno di sapienza; e la grazia di Dio era sopra lui.

⁴¹ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃

⁴¹Or i suoi genitori andavano ogni anno a Gerusalemme per la festa di Pasqua.

⁴²ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃

⁴²E quando egli fu giunto ai dodici anni, salirono a Gerusalemme, secondo l’usanza della festa;

⁴³וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃

⁴³e passati i giorni della festa, come se ne tornavano, il fanciullo Gesù rimase in Gerusalemme all’insaputa dei genitori;

⁴⁴ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃

⁴⁴i quali, stimando ch’egli fosse nella comitiva, camminarono una giornata, e si misero a cercarlo fra i parenti e i conoscenti;

⁴⁵ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃

⁴⁵e, non avendolo trovato, tornarono a Gerusalemme facendone ricerca.

⁴⁶ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃

⁴⁶Ed avvenne che tre giorni dopo lo trovarono nel tempio, seduto in mezzo a’ dottori, che li ascoltava e faceva loro delle domande;

⁴⁷וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃

⁴⁷e tutti quelli che l’udivano, stupivano del suo senno e delle sue risposte.

⁴⁸ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃

⁴⁸E, vedutolo, sbigottirono; e sua madre gli disse: Figliuolo, perché ci hai fatto così? Ecco, tuo padre ed io ti cercavamo, stando in gran pena.

⁴⁹ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃

⁴⁹Ed egli disse loro: Perché mi cercavate? Non sapevate ch’io dovea trovarmi nella casa del Padre mio?

⁵⁰והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃

⁵⁰Ed essi non intesero la parola ch’egli avea lor detta.

⁵¹וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃

⁵¹E discese con loro, e venne a Nazaret, e stava loro sottomesso. E sua madre serbava tutte queste cose in cuor suo.

⁵²וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃

⁵²E Gesù cresceva in sapienza e in statura, e in grazia dinanzi a Dio e agli uomini.