¹ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

¹Disse poi ai suoi discepoli: E’ impossibile che non avvengano scandali: ma guai a colui per cui avvengono!

²נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

²Meglio per lui sarebbe che una macina da mulino gli fosse messa al collo e fosse gettato nel mare, piuttosto che scandalizzare un solo di questi piccoli.

³השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

³Badate a voi stessi! Se il tuo fratello pecca, riprendilo; e se si pente, perdonagli.

⁴ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

⁴E se ha peccato contro te sette volte al giorno, e sette volte torna a te e ti dice: Mi pento, perdonagli.

⁵ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

⁵Allora gli apostoli dissero al Signore: Aumentaci la fede.

⁶ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

⁶E il Signore disse: Se aveste fede quant’è un granel di senapa, potreste dire a questo moro: Sradicati e trapiantati nel mare, e vi ubbidirebbe.

⁷מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

⁷Or chi di voi, avendo un servo ad arare o pascere, quand’ei torna a casa dai campi, gli dirà: Vieni presto a metterti a tavola?

⁸הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

⁸Non gli dirà invece: Preparami la cena, e cingiti a servirmi finch’io abbia mangiato e bevuto, e poi mangerai e berrai tu?

⁹הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

⁹Si ritiene egli forse obbligato al suo servo perché ha fatto le cose comandategli?

¹⁰ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

¹⁰Così anche voi, quand’avrete fatto tutto ciò che v’è comandato, dite: Noi siamo servi inutili; abbiam fatto quel ch’eravamo in obbligo di fare.

¹¹ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

¹¹Ed avvenne che, nel recarsi a Gerusalemme, egli passava sui confini della Samaria e della Galilea.

¹²ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

¹²E come entrava in un certo villaggio, gli si fecero incontro dieci uomini lebbrosi, i quali, fermatisi da lontano,

¹³וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

¹³alzaron la voce dicendo: Gesù, Maestro, abbi pietà di noi!

¹⁴וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

¹⁴E, vedutili, egli disse loro: Andate a mostrarvi a’ sacerdoti. E avvenne che, mentre andavano, furon mondati.

¹⁵ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

¹⁵E uno di loro, vedendo che era guarito, tornò indietro, glorificando Iddio ad alta voce;

¹⁶ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

¹⁶e si gettò ai suoi piedi con la faccia a terra, ringraziandolo; e questo era un Samaritano.

¹⁷ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

¹⁷Gesù, rispondendo, disse: I dieci non sono stati tutti mondati? E i nove altri dove sono?

¹⁸האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

¹⁸Non si è trovato alcuno che sia tornato per dar gloria a Dio fuor che questo straniero?

¹⁹ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

¹⁹E gli disse: Lèvati e vattene: la tua fede t’ha salvato.

²⁰וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

²⁰Interrogato poi dai Farisei sul quando verrebbe il regno di Dio, rispose loro dicendo: Il regno di Dio non viene in maniera da attirar gli sguardi; né si dirà:

²¹ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

²¹Eccolo qui, o eccolo là; perché ecco, il regno di Dio è dentro di voi.

²²ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

²²Disse pure ai suoi discepoli: Verranno giorni che desidererete vedere uno de’ giorni del Figliuol dell’uomo, e non lo vedrete.

²³ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

²³E vi si dirà: Eccolo là, eccolo qui; non andate, e non li seguite;

²⁴כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

²⁴perché com’è il lampo che balenando risplende da un’estremità all’altra del cielo, così sarà il Figliuol dell’uomo nel suo giorno.

²⁵אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

²⁵Ma prima bisogna ch’e’ soffra molte cose, e sia reietto da questa generazione.

²⁶וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

²⁶E come avvenne ai giorni di Noè, così pure avverrà a’ giorni del Figliuol dell’uomo.

²⁷אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

²⁷Si mangiava, si beveva, si prendea moglie, s’andava a marito, fino al giorno che Noè entrò nell’arca, e venne il diluvio che li fece tutti perire.

²⁸וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

²⁸Nello stesso modo che avvenne anche ai giorni di Lot; si mangiava, si beveva, si comprava, si vendeva, si piantava, si edificava;

²⁹ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

²⁹ma nel giorno che Lot uscì di Sodoma, piovve dal cielo fuoco e zolfo, che li fece tutti perire.

³⁰ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

³⁰Lo stesso avverrà nel giorno che il Figliuol dell’uomo sarà manifestato.

³¹ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

³¹In quel giorno, chi sarà sulla terrazza ed avrà la sua roba in casa, non scenda a prenderla; e parimente, chi sarà nei campi non torni indietro.

³²זכרו את אשת לוט׃

³²Ricordatevi della moglie di Lot.

³³המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

³³Chi cercherà di salvare la sua vita, la perderà; ma chi la perderà, la preserverà.

³⁴אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

³⁴Io ve lo dico: In quella notte, due saranno in un letto; l’uno sarà preso, e l’altro lasciato.

³⁵שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

³⁵Due donne macineranno assieme; l’una sarà presa, e l’altra lasciata.

³⁶שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

³⁶Due uomini saranno ai campi, l’uno sarà preso e l’altro lasciato.

³⁷ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃

³⁷I discepoli risposero: Dove sarà, Signore? Ed egli disse loro: Dove sarà il corpo, ivi anche le aquile si raduneranno.