¹ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

¹Or la festa degli azzimi, detta la Pasqua, s’avvicinava;

²והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

²e i capi sacerdoti e gli scribi cercavano il modo di farlo morire, perché temevano il popolo.

³והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

³E Satana entrò in Giuda, chiamato Iscariota, che era del numero de’ dodici.

⁴וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

⁴Ed egli andò a conferire coi capi sacerdoti e i capitani sul come lo darebbe loro nelle mani.

⁵וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

⁵Ed essi se ne rallegrarono e pattuirono di dargli del denaro.

⁶ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

⁶Ed egli prese l’impegno, e cercava l’opportunità di farlo di nascosto alla folla.

⁷ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

⁷Or venne il giorno degli azzimi, nel quale si dovea sacrificar la Pasqua.

⁸וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

⁸E Gesù mandò Pietro e Giovanni, dicendo: Andate a prepararci la pasqua, affinché la mangiamo.

⁹ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

⁹Ed essi gli dissero: Dove vuoi che la prepariamo?

¹⁰ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

¹⁰Ed egli disse loro: Ecco, quando sarete entrati nella città, vi verrà incontro un uomo che porterà una brocca d’acqua; seguitelo nella casa dov’egli entrerà.

¹¹ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

¹¹E dite al padron di casa: Il Maestro ti manda a dire: Dov’è la stanza nella quale mangerò la pasqua co’ miei discepoli?

¹²והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

¹²Ed egli vi mostrerà di sopra una gran sala ammobiliata; quivi apparecchiate.

¹³וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

¹³Ed essi andarono e trovaron com’egli avea lor detto, e prepararon la pasqua.

¹⁴ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

¹⁴E quando l’ora fu venuta, egli si mise a tavola, e gli apostoli con lui.

¹⁵ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

¹⁵Ed egli disse loro: Ho grandemente desiderato di mangiar questa pasqua con voi, prima ch’io soffra;

¹⁶כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

¹⁶poiché io vi dico che non la mangerò più finché sia compiuta nel regno di Dio.

¹⁷ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

¹⁷E avendo preso un calice, rese grazie e disse: Prendete questo e distribuitelo fra voi;

¹⁸כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

¹⁸perché io vi dico che oramai non berrò più del frutto della vigna, finché sia venuto il regno di Dio.

¹⁹ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

¹⁹Poi, avendo preso del pane, rese grazie e lo ruppe e lo diede loro, dicendo: Questo è il mio corpo il quale è dato per voi: fate questo in memoria di me.

²⁰וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

²⁰Parimente ancora, dopo aver cenato, dette loro il calice dicendo: Questo calice è il nuovo patto nel mio sangue, il quale è sparso per voi.

²¹אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

²¹Del resto, ecco, la mano di colui che mi tradisce e meco a tavola.

²²כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

²²Poiché il Figliuol dell’uomo, certo, se ne va, secondo che è determinato; ma guai a quell’uomo dal quale è tradito!

²³והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

²³Ed essi cominciarono a domandarsi gli uni agli altri chi sarebbe mai quel di loro che farebbe questo.

²⁴וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

²⁴Nacque poi anche una contesa fra loro per sapere chi di loro fosse reputato il maggiore.

²⁵ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

²⁵Ma egli disse loro: I re delle nazioni le signoreggiano, e quelli che hanno autorità su di esse son chiamati benefattori.

²⁶ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

²⁶Ma tra voi non ha da esser così; anzi, il maggiore fra voi sia come il minore, e chi governa come colui che serve.

²⁷כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

²⁷Poiché, chi è maggiore, colui che è a tavola oppur colui che serve? Non è forse colui che e a tavola? Ma io sono in mezzo a voi come colui che serve.

²⁸ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

²⁸Or voi siete quelli che avete perseverato meco nelle mie prove;

²⁹לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

²⁹e io dispongo che vi sia dato un regno, come il Padre mio ha disposto che fosse dato a me,

³⁰למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

³⁰affinché mangiate e beviate alla mia tavola nel mio regno, e sediate su troni, giudicando le dodici tribù d’Israele.

³¹ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

³¹Simone, Simone, ecco, Satana ha chiesto di vagliarvi come si vaglia il grano;

³²ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

³²ma io ho pregato per te affinché la tua fede non venga meno; e tu, quando sarai convertito, conferma i tuoi fratelli.

³³והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

³³Ma egli gli disse: Signore, con te son pronto ad andare e in prigione e alla morte.

³⁴ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

³⁴E Gesù: Pietro, io ti dico che oggi il gallo non canterà, prima che tu abbia negato tre volte di conoscermi.

³⁵ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

³⁵Poi disse loro: Quando vi mandai senza borsa, senza sacca da viaggio e senza calzari, vi mancò mai niente? Ed essi risposero: Niente. Ed egli disse loro:

³⁶ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

³⁶Ma ora, chi ha una borsa la prenda; e parimente una sacca; e chi non ha spada, venda il mantello e ne compri una.

³⁷כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

³⁷Poiché io vi dico che questo che è scritto deve esser adempito in me: Ed egli è stato annoverato tra i malfattori. Infatti, le cose che si riferiscono a me stanno per compiersi.

³⁸ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

³⁸Ed essi dissero: Signore, ecco qui due spade! Ma egli disse loro: Basta!

³⁹ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

³⁹Poi, essendo uscito, andò, secondo il suo solito, al monte degli Ulivi; e anche i discepoli lo seguirono.

⁴⁰ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

⁴⁰E giunto che fu sul luogo, disse loro: Pregate, chiedendo di non entrare in tentazione.

⁴¹והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

⁴¹Ed egli si staccò da loro circa un tiro di sasso; e postosi in ginocchio pregava, dicendo:

⁴²אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

⁴²Padre, se tu vuoi, allontana da me questo calice! Però, non la mia volontà, ma la tua sia fatta.

⁴³וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

⁴³E un angelo gli apparve dal cielo a confortarlo.

⁴⁴ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

⁴⁴Ed essendo in agonia, egli pregava vie più intensamente; e il suo sudore divenne come grosse gocce di sangue che cadeano in terra.

⁴⁵ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

⁴⁵E alzatosi dall’orazione, venne ai discepoli e li trovò che dormivano di tristezza,

⁴⁶]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

⁴⁶e disse loro: Perché dormite? Alzatevi e pregate, affinché non entriate in tentazione.

⁴⁷]74-64[׃

⁴⁷Mentre parlava ancora, ecco una turba; e colui che si chiamava Giuda, uno dei dodici, la precedeva, e si accostò a Gesù per baciarlo.

⁴⁸ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

⁴⁸Ma Gesù gli disse: Giuda, tradisci tu il Figliuol dell’uomo con un bacio?

⁴⁹והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

⁴⁹E quelli ch’eran con lui, vedendo quel che stava per succedere, dissero: Signore, percoterem noi con la spada?

⁵⁰ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

⁵⁰E uno di loro percosse il servitore del sommo sacerdote, e gli spiccò l’orecchio destro.

⁵¹ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

⁵¹Ma Gesù rivolse loro la parola e disse: Lasciate, basta! E toccato l’orecchio di colui, lo guarì.

⁵²ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

⁵²E Gesù disse ai capi sacerdoti e ai capitani del tempio e agli anziani che eran venuti contro a lui: Voi siete usciti con spade e bastoni, come contro a un ladrone;

⁵³ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

⁵³mentre ero ogni giorno con voi nel tempio, non mi avete mai messe le mani addosso; ma questa è l’ora vostra e la potestà delle tenebre.

⁵⁴ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

⁵⁴E presolo, lo menaron via e lo condussero dentro la casa del sommo sacerdote; e Pietro seguiva da lontano.

⁵⁵ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

⁵⁵E avendo essi acceso un fuoco in mezzo alla corte ed essendosi posti a sedere insieme, Pietro si sedette in mezzo a loro.

⁵⁶ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

⁵⁶E una certa serva, vedutolo sedere presso il fuoco, e avendolo guardato fisso, disse: Anche costui era con lui.

⁵⁷ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

⁵⁷Ma egli negò, dicendo: Donna, io non lo conosco.

⁵⁸ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

⁵⁸E poco dopo, un altro, vedutolo, disse: Anche tu sei di quelli. Ma Pietro rispose: O uomo, non lo sono.

⁵⁹ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

⁵⁹E trascorsa circa un’ora, un altro affermava lo stesso, dicendo: Certo, anche costui era con lui, poich’egli è Galileo.

⁶⁰ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

⁶⁰Ma Pietro disse: O uomo, io non so quel che tu ti dica. E subito, mentr’egli parlava ancora, il gallo cantò.

⁶¹ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

⁶¹E il Signore, voltatosi, riguardò Pietro; e Pietro si ricordò della parola del Signore com’ei gli avea detto: Prima che il gallo canti oggi, tu mi rinnegherai tre volte.

⁶²ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

⁶²E uscito fuori pianse amaramente.

⁶³והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

⁶³E gli uomini che tenevano Gesù, lo schernivano percuotendolo;

⁶⁴ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

⁶⁴e avendolo bendato gli domandavano: Indovina, profeta, chi t’ha percosso?

⁶⁵ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

⁶⁵E molte altre cose dicevano contro a lui, bestemmiando.

⁶⁶ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

⁶⁶E come fu giorno, gli anziani del popolo, i capi sacerdoti e gli scribi si adunarono, e lo menarono nel loro Sinedrio, dicendo:

⁶⁷ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

⁶⁷Se tu sei il Cristo, diccelo. Ma egli disse loro: Se ve lo dicessi, non credereste;

⁶⁸וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

⁶⁸e se io vi facessi delle domande, non rispondereste.

⁶⁹אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

⁶⁹Ma da ora innanzi il Figliuol dell’uomo sarà seduto alla destra della potenza di Dio.

⁷⁰ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

⁷⁰E tutti dissero: Sei tu dunque il Figliuol di Dio? Ed egli rispose loro: Voi lo dite, poiché io lo sono.

⁷¹ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃

⁷¹E quelli dissero: Che bisogno abbiamo ancora di testimonianza? Noi stessi l’abbiamo udito dalla sua propria bocca.