¹ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃

¹Poi, levatasi tutta l’assemblea, lo menarono a Pilato.

²ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃

²E cominciarono ad accusarlo, dicendo: Abbiam trovato costui che sovvertiva la nostra nazione e che vietava di pagare i tributi a Cesare, e diceva d’esser lui il Cristo re.

³וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃

³E Pilato lo interrogò, dicendo: Sei tu il re dei Giudei? Ed egli, rispondendo, gli disse: Sì, lo sono.

⁴ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃

⁴E Pilato disse ai capi sacerdoti e alle turbe: Io non trovo colpa alcuna in quest’uomo.

⁵והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃

⁵Ma essi insistevano, dicendo: Egli solleva il popolo insegnando per tutta la Giudea; ha cominciato dalla Galilea ed è giunto fin qui.

⁶ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃

⁶Quando Pilato udì questo, domandò se quell’uomo fosse Galileo.

⁷וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃

⁷E saputo ch’egli era della giurisdizione d’Erode, lo rimandò a Erode ch’era anch’egli a Gerusalemme in que’ giorni.

⁸וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃

⁸Erode, come vide Gesù, se ne rallegrò grandemente, perché da lungo tempo desiderava vederlo, avendo sentito parlar di lui; e sperava di vedergli fare qualche miracolo.

⁹וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃

⁹E gli rivolse molte domande, ma Gesù non gli rispose nulla.

¹⁰ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃

¹⁰Or i capi sacerdoti e gli scribi stavan là, accusandolo con veemenza.

¹¹ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃

¹¹Ed Erode co’ suoi soldati, dopo averlo vilipeso e schernito, lo vestì di un manto splendido, e lo rimandò a Pilato.

¹²ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃

¹²E in quel giorno, Erode e Pilato divennero amici, perché per l’addietro arano stati in inimicizia fra loro.

¹³ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃

¹³E Pilato, chiamati assieme i capi sacerdoti e i magistrati e il popolo, disse loro:

¹⁴ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃

¹⁴Voi mi avete fatto comparir dinanzi quest’uomo come sovvertitore del popolo; ed ecco, dopo averlo in presenza vostra esaminato, non ho trovato in lui alcuna delle colpe di cui l’accusate;

¹⁵וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃

¹⁵e neppure Erode, poiché egli l’ha rimandato a noi; ed ecco, egli non ha fatto nulla che sia degno di morte.

¹⁶על כן איסרנו ואפטרנו׃

¹⁶Io dunque, dopo averlo castigato, lo libererò.

¹⁷ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃

¹⁷Or egli era in obbligo di liberar loro un carcerato in occasion della festa.

¹⁸ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃

¹⁸Ma essi gridarono tutti insieme: Fa’ morir costui, e liberaci Barabba!

¹⁹והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃

¹⁹(Barabba era stato messo in prigione a motivo di una sedizione avvenuta in città e di un omicidio).

²⁰ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃

²⁰E Pilato da capo parlò loro, desiderando liberar Gesù;

²¹והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃

²¹ma essi gridavano: Crocifiggilo, crocifiggilo!

²²ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃

²²E per la terza volta egli disse loro: Ma che male ha egli fatto? Io non ho trovato nulla in lui, che meriti la morte. Io dunque, dopo averlo castigato, lo libererò.

²³ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃

²³Ma essi insistevano con gran grida, chiedendo che fosse crocifisso; e le loro grida finirono con avere il sopravvento.

²⁴ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃

²⁴E Pilato sentenziò che fosse fatto quello che domandavano.

²⁵ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃

²⁵E liberò colui che era stato messo in prigione per sedizione ed omicidio, e che essi aveano richiesto; ma abbandonò Gesù alla loro volontà.

²⁶וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃

²⁶E mentre lo menavan via, presero un certo Simon, cireneo, che veniva dalla campagna, e gli misero addosso la croce, perché la portasse dietro a Gesù.

²⁷וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃

²⁷Or lo seguiva una gran moltitudine di popolo e di donne che facean cordoglio e lamento per lui.

²⁸ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃

²⁸Ma Gesù, voltatosi verso di loro, disse: Figliuole di Gerusalemme, non piangete per me, ma piangete per voi stesse e per i vostri figliuoli.

²⁹כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃

²⁹Perché ecco, vengono i giorni nei quali si dirà: Beate le sterili, e i seni che non han partorito, e le mammelle che non hanno allattato.

³⁰אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃

³⁰Allora prenderanno a dire ai monti: Cadeteci addosso; ed ai colli: Copriteci.

³¹כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃

³¹Poiché se fan queste cose al legno verde, che sarà egli fatto al secco?

³²וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃

³²Or due altri, due malfattori, eran menati con lui per esser fatti morire.

³³ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃

³³E quando furon giunti al luogo detto "il Teschio", crocifissero quivi lui e i malfattori, l’uno a destra e l’altro a sinistra.

³⁴ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃

³⁴E Gesù diceva: Padre, perdona loro, perché non sanno quello che fanno. Poi, fatte delle parti delle sue vesti, trassero a sorte.

³⁵והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃

³⁵E il popolo stava a guardare. E anche i magistrati si facean beffe di lui, dicendo: Ha salvato altri, salvi se stesso, se è il Cristo, l’Eletto di Dio!

³⁶ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃

³⁶E i soldati pure lo schernivano, accostandosi, presentandogli dell’aceto e dicendo:

³⁷ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃

³⁷Se tu sei il re de’ Giudei, salva te stesso!

³⁸וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃

³⁸E v’era anche questa iscrizione sopra il suo capo: QUESTO E IL RE DEI GIUDEI.

³⁹ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃

³⁹E uno de’ malfattori appesi lo ingiuriava, dicendo: Non se’ tu il Cristo? Salva te stesso e noi!

⁴⁰ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃

⁴⁰Ma l’altro, rispondendo, lo sgridava e diceva: Non hai tu nemmeno timor di Dio, tu che ti trovi nel medesimo supplizio?

⁴¹והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃

⁴¹E per noi è cosa giusta, perché riceviamo la condegna pena de’ nostri fatti; ma questi non ha fatto nulla di male.

⁴²ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃

⁴²E diceva: Gesù, ricordati di me quando sarai venuto nel tuo regno!

⁴³ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

⁴³E Gesù gli disse: Io ti dico in verità che oggi tu sarai meco in paradiso.

⁴⁴ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

⁴⁴Ora era circa l’ora sesta, e si fecero tenebre per tutto il paese, fino all’ora nona, essendosi oscurato il sole.

⁴⁵ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃

⁴⁵La cortina del tempio si squarciò pel mezzo.

⁴⁶ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃

⁴⁶E Gesù, gridando con gran voce, disse: Padre, nelle tue mani rimetto lo spirito mio. E detto questo spirò.

⁴⁷וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃

⁴⁷E il centurione, veduto ciò che era accaduto, glorificava Iddio dicendo: Veramente, quest’uomo era giusto.

⁴⁸וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃

⁴⁸E tutte le turbe che si erano raunate a questo spettacolo, vedute le cose che erano successe, se ne tornavano battendosi il petto.

⁴⁹וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃

⁴⁹Ma tutti i suoi conoscenti e le donne che lo aveano accompagnato dalla Galilea, stavano a guardare queste cose da lontano.

⁵⁰והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃

⁵⁰Ed ecco un uomo per nome Giuseppe, che era consigliere, uomo dabbene e giusto,

⁵¹אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃

⁵¹il quale non avea consentito alla deliberazione e all’operato degli altri, ed era da Arimatea, città de’ Giudei, e aspettava il regno di Dio,

⁵²ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃

⁵²venne a Pilato e chiese il corpo di Gesù.

⁵³ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃

⁵³E trattolo giù di croce, lo involse in un panno lino e lo pose in una tomba scavata nella roccia, dove niuno era ancora stato posto.

⁵⁴ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃

⁵⁴Era il giorno della Preparazione, e stava per cominciare il sabato.

⁵⁵ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃

⁵⁵E le donne che eran venute con Gesù dalla Galilea, avendo seguito Giuseppe, guardarono la tomba, e come v’era stato posto il corpo di Gesù.

⁵⁶ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃

⁵⁶Poi, essendosene tornate, prepararono aromi ed oli odoriferi.