¹ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

¹Durante il sabato si riposarono, secondo il comandamento; ma il primo giorno della settimana, la mattina molto per tempo, esse si recarono al sepolcro, portando gli aromi che aveano preparato.

²וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

²E trovarono la pietra rotolata dal sepolcro.

³ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

³Ma essendo entrate, non trovarono il corpo del Signor Gesù.

⁴ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

⁴Ed avvenne che mentre se ne stavano perplesse di ciò, ecco che apparvero dinanzi a loro due uomini in vesti sfolgoranti;

⁵ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

⁵ed essendo esse impaurite, e chinando il viso a terra, essi dissero loro: Perché cercate il vivente fra i morti?

⁶איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

⁶Egli non è qui, ma è risuscitato; ricordatevi com’egli vi parlò quand’era ancora in Galilea,

⁷כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

⁷dicendo che il Figliuol dell’uomo doveva esser dato nelle mani d’uomini peccatori ed esser crocifisso, e il terzo giorno risuscitare.

⁸ותזכרנה את דבריו׃

⁸Ed esse si ricordarono delle sue parole;

⁹ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

⁹e tornate dal sepolcro, annunziarono tutte queste cose agli undici e a tutti gli altri.

¹⁰ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

¹⁰Or quelle che dissero queste cose agli apostoli erano: Maria Maddalena, Giovanna, Maria madre di Giacomo, e le altre donne che eran con loro.

¹¹ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

¹¹E quelle parole parvero loro un vaneggiare, e non prestaron fede alle donne.

¹²ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

¹²Ma Pietro, levatosi, corse al sepolcro; ed essendosi chinato a guardare, vide le sole lenzuola; e se ne andò maravigliandosi fra se stesso di quel che era avvenuto.

¹³והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

¹³Ed ecco, due di loro se ne andavano in quello stesso giorno a un villaggio nominato Emmaus, distante da Gerusalemme sessanta stadi;

¹⁴והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

¹⁴e discorrevano tra loro di tutte le cose che erano accadute.

¹⁵ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

¹⁵Ed avvenne che mentre discorrevano e discutevano insieme, Gesù stesso si accostò e cominciò a camminare con loro.

¹⁶ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

¹⁶Ma gli occhi loro erano impediti così da non riconoscerlo.

¹⁷ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

¹⁷Ed egli domandò loro: Che discorsi son questi che tenete fra voi cammin facendo? Ed essi si fermarono tutti mesti.

¹⁸ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

¹⁸E l’un de’ due, per nome Cleopa, rispondendo, gli disse: Tu solo, tra i forestieri, stando in Gerusalemme, non hai saputo le cose che sono in essa avvenute in questi giorni?

¹⁹ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

¹⁹Ed egli disse loro: Quali? Ed essi gli risposero: Il fatto di Gesù Nazareno, che era un profeta potente in opere e in parole dinanzi a Dio e a tutto il popolo;

²⁰ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

²⁰e come i capi sacerdoti e i nostri magistrati l’hanno fatto condannare a morte, e l’hanno crocifisso.

²¹ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

²¹Or noi speravamo che fosse lui che avrebbe riscattato Israele; invece, con tutto ciò, ecco il terzo giorno da che queste cose sono avvenute.

²²והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

²²Vero è che certe donne d’infra noi ci hanno fatto stupire; essendo andate la mattina di buon’ora al sepolcro,

²³ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

²³e non avendo trovato il corpo di lui, son venute dicendo d’aver avuto anche una visione d’angeli, i quali dicono ch’egli vive.

²⁴וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

²⁴E alcuni de’ nostri sono andati al sepolcro, e hanno trovato la cosa così come aveano detto le donne; ma lui non l’hanno veduto.

²⁵ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

²⁵Allora Gesù disse loro: O insensati e tardi di cuore a credere a tutte le cose che i profeti hanno dette!

²⁶הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

²⁶Non bisognava egli che il Cristo soffrisse queste cose ed entrasse quindi nella sua gloria?

²⁷ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

²⁷E cominciando da Mosè e da tutti i profeti, spiegò loro in tutte le Scritture le cose che lo concernevano.

²⁸ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

²⁸E quando si furono avvicinati al villaggio dove andavano, egli fece come se volesse andar più oltre.

²⁹ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

²⁹Ed essi gli fecero forza, dicendo: Rimani con noi, perché si fa sera e il giorno è già declinato. Ed egli entrò per rimaner con loro.

³⁰ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

³⁰E quando si fu messo a tavola con loro, prese il pane, lo benedisse, e spezzatolo lo dette loro.

³¹ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

³¹E gli occhi loro furono aperti, e lo riconobbero; ma egli sparì d’innanzi a loro.

³²ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

³²Ed essi dissero l’uno all’altro: Non ardeva il cuor nostro in noi mentr’egli ci parlava per la via, mentre ci spiegava le Scritture?

³³ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

³³E levatisi in quella stessa ora, tornarono a Gerusalemme e trovarono adunati gli undici e quelli ch’eran con loro,

³⁴האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

³⁴i quali dicevano: Il Signore è veramente risuscitato ed è apparso a Simone.

³⁵ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

³⁵Ed essi pure raccontarono le cose avvenute loro per la via, e come era stato da loro riconosciuto nello spezzare il pane.

³⁶עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

³⁶Or mentr’essi parlavano di queste cose, Gesù stesso comparve in mezzo a loro, e disse: Pace a voi!

³⁷והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

³⁷Ma essi, smarriti e impauriti, pensavano di vedere uno spirito.

³⁸ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

³⁸Ed egli disse loro: Perché siete turbati? E perché vi sorgono in cuore tali pensieri?

³⁹ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

³⁹Guardate le mie mani ed i miei piedi, perché son ben io; palpatemi e guardate; perché uno spirito non ha carne e ossa come vedete che ho io.

⁴⁰ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

⁴⁰E detto questo, mostrò loro le mani e i piedi.

⁴¹והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

⁴¹Ma siccome per l’allegrezza non credevano ancora, e si stupivano, disse loro: Avete qui nulla da mangiare?

⁴²ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

⁴²Essi gli porsero un pezzo di pesce arrostito;

⁴³ויקח ויאכל לעיניהם׃

⁴³ed egli lo prese, e mangiò in loro presenza.

⁴⁴ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

⁴⁴Poi disse loro: Queste son le cose che io vi dicevo quand’ero ancora con voi: che bisognava che tutte le cose scritte di me nella legge di Mosè, ne’ profeti e nei Salmi, fossero adempiute.

⁴⁵אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

⁴⁵Allora apri loro la mente per intendere le Scritture, e disse loro:

⁴⁶ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

⁴⁶Così è scritto, che il Cristo soffrirebbe, e risusciterebbe dai morti il terzo giorno,

⁴⁷ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

⁴⁷e che nel suo nome si predicherebbe ravvedimento e remission dei peccati a tutte le genti, cominciando da Gerusalemme.

⁴⁸ואתם עדים בזאת׃

⁴⁸Or voi siete testimoni di queste cose.

⁴⁹והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

⁴⁹Ed ecco, io mando su voi quello che il Padre mio ha promesso; quant’è a voi, rimanete in questa città, finché dall’alto siate rivestiti di potenza.

⁵⁰ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

⁵⁰Poi li condusse fuori fino presso Betania; e levate in alto le mani, li benedisse.

⁵¹ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

⁵¹E avvenne che mentre li benediceva, si dipartì da loro e fu portato su nel cielo.

⁵²והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

⁵²Ed essi, adoratolo, tornarono a Gerusalemme con grande allegrezza;

⁵³ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃

⁵³ed erano del continuo nel tempio, benedicendo Iddio.