¹וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃

¹Poi entrò di nuovo in una sinagoga; e quivi era un uomo che avea la mano secca.

²ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

²E l’osservavano per vedere se lo guarirebbe in giorno di sabato, per poterlo accusare.

³ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃

³Ed egli disse all’uomo che avea la mano secca: Lèvati là nel mezzo!

⁴ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃

⁴Poi disse loro: E’ egli lecito, in giorno di sabato, di far del bene o di far del male? di salvare una persona o di ucciderla? Ma quelli tacevano.

⁵ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃

⁵Allora Gesù, guardatili tutt’intorno con indignazione, contristato per l’induramento del cuor loro, disse all’uomo: Stendi la mano! Egli la stese, e la sua mano tornò sana.

⁶והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃

⁶E i Farisei, usciti, tennero subito consiglio con gli Erodiani contro di lui, con lo scopo di farlo morire.

⁷וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃

⁷Poi Gesù co’ suoi discepoli si ritirò verso il mare; e dalla Galilea gran moltitudine lo seguitò;

⁸ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃

⁸e dalla Giudea e da Gerusalemme e dalla Idumea e da oltre il Giordano e dai dintorni di Tiro e di Sidone una gran folla, udendo quante cose egli facea, venne a lui.

⁹ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃

⁹Ed egli disse ai suoi discepoli che gli tenessero sempre pronta una barchetta a motivo della calca, che talora non l’affollasse.

¹⁰כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃

¹⁰Perché egli ne aveva guariti molti; cosicché tutti quelli che aveano qualche flagello gli si precipitavano addosso per toccarlo.

¹¹והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃

¹¹E gli spiriti immondi, quando lo vedevano, si gittavano davanti a lui e gridavano: Tu sei il Figliuol di Dio!

¹²ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃

¹²Ed egli li sgridava forte, affinché non facessero conoscere chi egli era.

¹³ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃

¹³Poi Gesù salì sul monte e chiamò a sé quei ch’egli stesso volle, ed essi andarono a lui.

¹⁴וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃

¹⁴E ne costituì dodici per tenerli con sé

¹⁵והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃

¹⁵e per mandarli a predicare con la potestà di cacciare i demoni.

¹⁶ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃

¹⁶Costituì dunque i dodici, cioè: Simone, al quale mise nome Pietro;

¹⁷ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃

¹⁷e Giacomo di Zebedeo e Giovanni fratello di Giacomo, ai quali pose nome Boanerges, che vuol dire figliuoli del tuono;

¹⁸ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃

¹⁸e Andrea e Filippo e Bartolomeo e Matteo e Toma e Giacomo di Alfeo e Taddeo e Simone il Cananeo

¹⁹ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃

¹⁹e Giuda Iscariot quello che poi lo tradì.

²⁰ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃

²⁰Poi entrò in una casa, e la moltitudine si adunò di nuovo, talché egli ed i suoi non potevan neppur prender cibo.

²¹וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃

²¹or i suoi parenti, udito ciò, vennero per impadronirsi di lui, perché dicevano:

²²והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃

²²E’ fuori di sé. E gli scribi, ch’eran discesi da Gerusalemme, dicevano: Egli ha Beelzebub, ed è per l’aiuto del principe dei demoni, ch’ei caccia i demoni.

²³ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃

²³Ma egli, chiamatili a sé, diceva loro in parabole: Come può Satana cacciar Satana?

²⁴ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃

²⁴E se un regno è diviso in parti contrarie, quel regno non può durare.

²⁵ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃

²⁵E se una casa è divisa in parti contrarie, quella casa non potrà reggere.

²⁶ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃

²⁶E se Satana insorge contro se stesso ed è diviso, non può reggere, ma deve finire.

²⁷אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃

²⁷Ed anzi niuno può entrar nella casa dell’uomo forte e rapirgli le sue masserizie, se prima non abbia legato l’uomo forte; allora soltanto gli prenderà la casa.

²⁸אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃

²⁸In verità io vi dico: Ai figliuoli degli uomini saranno rimessi tutti i peccati e qualunque bestemmia avranno proferita;

²⁹אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃

²⁹ma chiunque avrà bestemmiato contro lo Spirito Santo, non ha remissione in eterno, ma è reo d’un peccato eterno.

³⁰כי המה אמרו רוח טמאה בו׃

³⁰Or egli parlava così perché dicevano: Ha uno spirito immondo.

³¹ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃

³¹E giunsero sua madre ed i suoi fratelli; e fermatisi fuori, lo mandarono a chiamare.

³²והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃

³²Una moltitudine gli stava seduta attorno, quando gli fu detto: Ecco tua madre, i tuoi fratelli e le tue sorelle là fuori che ti cercano.

³³ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃

³³Ed egli rispose loro: Chi è mia madre? e chi sono i miei fratelli?

³⁴ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃

³⁴E guardati in giro coloro che gli sedevano d’intorno, disse: Ecco mia madre e i miei fratelli!

³⁵כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃

³⁵Chiunque avrà fatta la volontà di Dio, mi è fratello, sorella e madre.