¹וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

¹Gesù prese di nuovo ad insegnare presso il mare: e una gran moltitudine si radunò intorno a lui; talché egli, montato in una barca, vi sedette stando in mare, mentre tutta la moltitudine era a terra sulla riva.

²וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

²Ed egli insegnava loro molte cose in parabole e diceva loro nel suo insegnamento:

³שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

³Udite: Ecco, il seminatore uscì a seminare.

⁴ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

⁴Ed avvenne che mentre seminava, una parte del seme cadde lungo la strada; e gli uccelli vennero e lo mangiarono.

⁵ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

⁵Ed un’altra cadde in un suolo roccioso ove non avea molta terra; e subito spuntò, perché non avea terreno profondo;

⁶ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

⁶ma quando il sole si levò, fu riarsa; perché non aveva radice, si seccò.

⁷ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

⁷Ed un’altra cadde fra le spine; e le spine crebbero e l’affogarono e non fece frutto.

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

⁸Ed altre parti caddero nella buona terra; e portaron frutto che venne su e crebbe, e giunsero a dare qual trenta, qual sessanta e qual cento.

⁹ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁹Poi disse: Chi ha orecchi da udire oda.

¹⁰ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

¹⁰Quand’egli fu in disparte, quelli che gli stavano intorno coi dodici, lo interrogarono sulle parabole.

¹¹ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

¹¹Ed egli disse loro: A voi è dato di conoscere il mistero del regno di Dio; ma a quelli che son di fuori, tutto è presentato per via di parabole, affinché:

¹²למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

¹²vedendo, vedano sì, ma non discernano; udendo, odano sì, ma non intendano; che talora non si convertano, e i peccati non siano loro rimessi.

¹³ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

¹³Poi disse loro: Non intendete voi questa parabola? E come intenderete voi tutte le parabole?

¹⁴הזרע הוא זרע את הדבר׃

¹⁴Il seminatore semina la Parola.

¹⁵ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

¹⁵Quelli che sono lungo la strada, sono coloro nei quali è seminata la Parola; e quando l’hanno udita, subito viene Satana e porta via la Parola seminata in loro.

¹⁶וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

¹⁶E parimente quelli che ricevono la semenza in luoghi rocciosi sono coloro che, quando hanno udito la Parola, la ricevono subito con allegrezza;

¹⁷אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

¹⁷e non hanno in sé radice ma son di corta durata; e poi, quando venga tribolazione o persecuzione a cagion della Parola, son subito scandalizzati.

¹⁸והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

¹⁸Ed altri sono quelli che ricevono la semenza fra le spine; cioè coloro che hanno udita la Parola;

¹⁹ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

¹⁹poi le cure mondane e l’inganno delle ricchezze e le cupidigie delle altre cose, penetrati in loro, affogano la Parola, e così riesce infruttuosa.

²⁰ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

²⁰Quelli poi che hanno ricevuto il seme in buona terra, sono coloro che odono la Parola e l’accolgono e fruttano qual trenta, qual sessanta e qual cento.

²¹ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

²¹Poi diceva ancora: Si reca forse la lampada per metterla sotto il moggio o sotto il letto? Non è ella recata per esser messa sul candeliere?

²²כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

²²Poiché non v’è nulla che sia nascosto se non in vista d’esser manifestato; e nulla è stato tenuto segreto, se non per esser messo in luce.

²³כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

²³Se uno ha orecchi da udire oda.

²⁴ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

²⁴Diceva loro ancora: Ponete mente a ciò che voi udite. Con la misura con la quale misurate, sarà misurato a voi; e a voi sarà data anche la giunta;

²⁵כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

²⁵poiché a chi ha sarà dato, e a chi non ha, anche quello che ha gli sarà tolto.

²⁶ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

²⁶Diceva ancora: Il regno di Dio è come un uomo che getti il seme in terra,

²⁷וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

²⁷e dorma e si levi, la notte e il giorno; il seme intanto germoglia e cresce nel modo ch’egli stesso ignora.

²⁸כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

²⁸La terra da se stessa dà il suo frutto: prima l’erba; poi la spiga; poi, nella spiga, il grano ben formato.

²⁹וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

²⁹E quando il frutto è maturo, subito e’ vi mette la falce perché la mietitura è venuta.

³⁰ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

³⁰Diceva ancora: A che assomiglieremo il regno di Dio, o con qual parabola lo rappresenteremo?

³¹כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

³¹Esso è simile ad un granello di senapa, il quale, quando lo si semina in terra, è il più piccolo di tutti i semi che son sulla terra;

³²ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

³²ma quando è seminato, cresce e diventa maggiore di tutti i legumi; e fa de’ rami tanto grandi, che all’ombra sua possono ripararsi gli uccelli del cielo.

³³ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

³³E con molte cosiffatte parabole esponeva loro la Parola, secondo che potevano intendere;

³⁴ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

³⁴e non parlava loro senza una parabola; ma in privato spiegava ogni cosa ai suoi discepoli.

³⁵ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

³⁵In quel medesimo giorno, fattosi sera, Gesù disse loro: Passiamo all’altra riva.

³⁶ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

³⁶E i discepoli, licenziata la moltitudine, lo presero, così com’era, nella barca. E vi erano delle altre barche con lui.

³⁷ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

³⁷Ed ecco levarsi un gran turbine di vento che cacciava le onde nella barca, talché ella già si riempiva.

³⁸והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

³⁸Or egli stava a poppa, dormendo sul guanciale. I discepoli lo destano e gli dicono: Maestro, non ti curi tu che noi periamo?

³⁹ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

³⁹Ed egli, destatosi, sgridò il vento e disse al mare: Taci, calmati! E il vento cessò, e si fece gran bonaccia.

⁴⁰ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

⁴⁰Ed egli disse loro: Perché siete così paurosi? Come mai non avete voi fede?

⁴¹וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃

⁴¹Ed essi furon presi da gran timore e si dicevano gli uni agli altri: Chi è dunque costui, che anche il vento ed il mare gli obbediscono?